החשבון, הנפש והחיים ברשת

חשבון

כסף של ממש עוד לא ראיתי מהבלוג החדש עם הפרסומות. הפרסומות קצרו כמה עשרות דולרים בשבועות הראשונים, ואחרי זה יוק. אני יודע בדיוק מתי זה הפסיק. זה קרה אחרי שאורי ברוכין ביקש ממני להפסיק להפנות קוראים מרשימות לבלוג החדש. הוא כמובן צדק, כי השתמשתי בבלוג הישן כמערכת לינקים. אבל התוצאה היתה שנשארתי בערך עם מאה קוראים קבועים של הבלוג והם, כצפוי, לא ממש התענינו בפרסומות.

מלבד הכתיבה הטרחנית והנושאים המשעממים, היתה סיבה נוספת לכך שלא הגיעו קוראים חדשים. גוגל סרב לאנדקס את האתר שלי. אם מישהו יודע למה, אני אשמח לשמוע. גוגל, הרשע התורן, לא מספק למליוני הקליינטים שלו אפיק לשליחת תלונות אז נאלצתי להשלים עם העובדה שאני רואה את הרובוט שלהם זוחל אצלי ובכל זאת לא מוצא את האתר באינדקס. כשמחפשים אותי בגוגל או מחפשים משהו שכתבתי, מקבלים רק הפניות לרשימות ואתרים אחרים. www.federman.org אינו מופיע. האתר החדש נותר מבודד ומסכן. זה כמובן משפיע אנושות על הקלקות על פרסומות ועל כניסה של קוראים חדשים.

כמובן שהיו עוד סיבות למעבר. רציתי לכתוב באנגלית, ורציתי עיצוב יותר אישי וגמיש. מכל זה אני מאוד מרוצה. הפלטפורמה של וורדפרס היא גמישה, נוחה לשימוש, ואפשרה לי לעשות דברים שלא יכולתי לעשות ברשימות. זה גם נעים לדעת שאני יכול להכנס לקרביים של מערכת PHP. אני מודה בהכנעה שאני פשוט אוהב לשחק עם החלקים הטכניים של הרשת.

אבל החשבון מורה שבסך המעבר לא היה משתלם, והקטין את מספר הקוראים. יכולתי לפתור את זה: לקנות דומיין אחר שיאונדקס על ידי גוגל, לפרסם את עצמי במקומות אחרים, לדאוג לפוסטים חדשים שלוש פעמים בשבוע, בקיצור: להשקיע זמן שאין לי. החלטתי שזה לא כדאי. לא עכשיו.

נפש

אז אני נכנס מדי פעם לרשימות, וקורא מה החברים שלי כותבים ומרגיש מעין עצב קטן שודאי הרגישו הרבה בני קיבוצים שעזבו אל העיר. אני יושב לי בחדרי הבודד וחולם על חדר האוכל ועל השירה בציבור בדשא הקריר לפנות ערב! מרחוק כולם נראים לי שזופים וחסונים, חכמים ושנונים, ובעיקר שייכים לקהילה מהודקת שטבולה באחווה ורעות שאין כדוגמתן. תעביר לי את הפינג'ן מוטקה! תוסיף עוד קיסם למדורה!

את הבלוג החדש אין טעם להחזיק עכשיו. הבנתי שאני זקוק למשהו אחר. מצד אחד אני צריך אתר, לא בלוג. אתר שיתווך את העבודה המקצועית שלי ואולי יכיל גם בלוג באנגלית. מצד שני אני צריך קשר עם קהילה אינטילגנטית דוברת עברית. אין כמו רשימות כדי לארח בלוג עברי. אין לי עכשיו זמן לפתח אתר באנגלית, אבל גם זה יבוא.

ההחלטה לחזור פרושה וויתור על הכלים הסטטיסטיים המשוכללים שאומרים לי מי נכנס אלי מתי או מי קישר אלי, ופרושה וויתור על כל מני טריקים כמו שילוב פידים בקישורים, חיפוש בגוגל, פרסומות, דלישס וכולי. זה אפילו קצת מרגיע, אני חושב, לחזור לבסיס. עוברים עלי מספיק שנויים בעולם האמיתי, ואולי טוב יהיה להניח לחיים הוירטואלים שלי להתנהל כמו פעם.

אם זה לא היה ברור, חברים, חזרתי לרשימות. שנה טובה וחג סוכות עליז.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • מיכל   ביום 7 באוקטובר 2006 בשעה 20:16

    מעניין לקרוא אותך. שנה טובה!

  • יעל ישראל   ביום 8 באוקטובר 2006 בשעה 20:42

    אז זה לא הצליח. קיוותי שזה יצליח ונלך בעקבותיך בהמונינו. אבל תודה שניסית, גם עבורנו. ודיווחת כל הזמן, יעל

  • nachum   ביום 9 באוקטובר 2006 בשעה 09:12

    you are the chanpion-wherever you are…