מאה מילים על ספרו החדש של יואל הופמן

קיימת הוכחה שכל הדברים השונים בעולם (למשל תינוק שנולד) חולקים זה עם זה את היסודות האטומיים (למשל מולקולת חמצן או פיסה של גזר מקולף). כשראינו את זה היינו מאושרים. כששכחנו, התנהגנו כאדם שעומד מול דלת המקרר הפתוחה ואינו זוכר מדוע נכנס אל המטבח.

פעם ניגשו אלי יואל הופמן ואשתו במנזה של אוניברסיטת חיפה. המנזה היתה אז מתחת לאדמה ואנחנו היינו מתים בעודנו אוכלים. הוא (כלומר יואל הופמן) הסתכל לי בצלחת (אולי רצה לוודא שאיני אוכל בשר אדם) ואמר לי: "כתבת מבחן מצוין, זו נורית". אני ידעתי איזה ציון קיבלתי כי התשובה שלי לשאלה על ההייקו היתה בת מאה מילים בדיוק.
 

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.