דהמפדה [6]

גרסה מתוקנת יצאה לאור בספר דברי אמת. עכשיו בחנויות (המובחרות כמובן) וכן ישירות מהוצאת פרדס במחיר מוזל.

76

אם אדם פוגש חכם אשר מצביע על טעויות ומוכיח [אותו]

כאילו היה מספר [לו] על אוצר,

עליו להתרועע עם חכם כזה.

רעות כזו היא לטובה, לא לרעה.

77

הוא יתריע, ידריך וישמור [את האדם] מטעות.

הוא אכן יקר לאדם הטוב, ומתועב על ידי האדם הרע.

78

אל תתרועע עם ידידים רעים,

אל תתרועע עם שפלים.

התרועע עם ידידים טובים,[1]

חפש חברות עם אנשים נעלים.

79

מי שמתענג בדהמה, חי[2] מאושר עם תודעה בהירה.[3]

החכם נהנה תמיד מהדהמה שהוצגה על ידי הנעלה.[4]

80

חופרי תעלות מובילים את המים,

עושי חיצים מיישרים את החץ,[5]

נגרים מישרים את העץ,

החכמים שולטים בעצמם.

81

כשם שסלע מוצק אינו זע ברוח,

כך החכמים לא מושפעים משבחים והאשמות.

82

כמו אגם עמוק, צלול ושליו,

כך צלולים הם החכמים ששמעו את הדהמה.

83

אכן אנשים אמיתיים מוותרים על הכל.[6]

הטובים לא מפטפטים על תשוקה להנאות החושים.

החכמים לא מראים התעלות או דיכאון,

כאשר נוגעים בהם אושר או כאב.

84

הוא לא ישתוקק לבנים, עושר או שלטון –

לא למען עצמו ולא למען אחר;

הוא לא ישתוקק לשגשוג [המגיע] באמצעים לא כשרים.

[כך] הוא יהיה מוסרי, חכם והגון.

85

מעטים הם אלו בין האנשים שחוצים אל הגדה שמעבר.

אבל רבים אחרים רק רצים מעלה ומטה בגדה הקרובה.

86

אכן אלו הפועלים בהתאם לדהמה המוצגת בשלמות,

יחצו אל מעבר לממלכת המוות הקשה כל כך לצליחה.

87-88

משעזב את מצבי התודעה האפלים, על החכם לפתח בהירות.

משעזב את הבית לטובת חיים חסרי-בית, בבדידות, היכן שקשה למצוא הנאה,

משזנח את התאווה, בלי [היקשרות לשום] דבר –

שם עליו לבקש הנאה.

החכם ינקה עצמו מזיהומי התודעה.

89

אלו שתודעתם פותחה היטב לכדי שלמות בגורמי ההארה,[7]

אשר לא אוחזים [בדבר] ובשמחה מוותרים על ההיקשרות,

[אלו] הזוהרים, החופשיים מהזיהומים –
הם משוחררים לגמרי בעולם הזה.


[1] ידיד טוב, kalyāṇa-mitta, הוא רע רוחני, מדריך או חונך. בתהרוואדה הוא על פי רוב נחשב לזה שייתן למתרגל המתחיל את הוראות המדיטציה שמתאימות לו, אבל נראה שבמקור משמעות הבטוי היתה קרובה יותר למשמעות המילולית: חבר טוב כזה שתומך באורח חיים מוסרי שהולם את הדרך הבודהיסטית.

[2] פרוש המילה שתורגמה כאן "חי" הוא גם "ישן", אלא שבהשאלה הוראתה "נמצא במצב" "שוהה" או "חי". ייתכן שיש כאן גם משחק מילים בסגנון "מי ששותה את הדהמה, יישן טוב"/"מי שמתענג על הדהמה, נמצא במצב מאושר" (ראה הארה הבאה).

[3] בודהגהוסה מפרש את המילה pīti כ pītin (שתייה), ולכן קורא "מי ששותה את הדהמה…". נראה סביר יותר להבין כאן את המילה הזו במשמעותה הרגילה בקאנון הפאלי: עונג. בניגוד לעונג חושי גס (ma), שמקושר על פי רוב למיניות, העונג שמוזכר כאן הוא עדין יותר ומקושר לעתים קרובות להנאה בזמן מדיטציה. מבחינה דקדוקית עדיף לקרוא כאן "עונג" מכיוון שtin כאן הייתה צריכה לקבל את ההטייה . סיבה שנייה היא שבכמה כתבי יד אחרים בסנסקריט מופיעה המילה prīti (או prīdhi) שמשמעותה "עונג", ולא "שתייה".

[4] הנעלה, או האצילי, ariya, הוא כנוי לבודהה.

[5] הרעיון חוזר על בית 33.

[6] אנשים אמיתיים: sapurisa יכול להיות גם "אנשים טובים". מוותרים, או נוטשים, או עוזבים. הכל, sabbattha, "בכל מקרה", "כל דבר" "בכל מקום".

[7] sambodhi-aṅga, "האיברים של העירות המושלמת", ובמקומות אחרים מוזכר בתור שבעת האיברים של העירות bojjhanga (bodhi+anga): קשב (sati), חקירה של דהמה (dhamma-vicaya), מרץ (viriya), שמחה שוטפת (ti), שלווה (passaddhi), ריכוז (samādhi), השתוות הנפש (upekkhà).

[8] "משוחררים לגמרי" בבית האחרון נובע מאותו השורש של המילה ניבאנה.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות