יפנים אקצנטריים ומגילות ים המלח של הבודהיסטים

ארוחת ערב הודית
חזרתי בדיוק מארוחת ערב בעיר. לקחנו מונית, אכלנו הודית, ניסו לרמות אותנו, הבחנו בזה, הם התנצלו במבטא הודי. לא האמנתי להם שזו היתה טעות. חזרנו למרכז הכנסים תשושים אך עייפים לא לפני שקנינו מתנות לילדים. אם מישהו היה אומר לי שהזדקנתי הייתי מאמין לו. אם מישהו היה אומר לי שאני אוכל ארוחת ערב עם פרופסור ג'פרי סמואלס הייתי אומר לו שאין סיכוי.

היפנים

הפאנל בו הרצאתי הבוקר אורגן על ידי קבוצת מתרגמים יפנים. הם חלק מארגון שנקרא "המרכז ללמודים בודהיסטים יסודיים שאינם נעשים על ידי נזירים" (או משהו כזה). אם השם נראה לכם מוזר זה בגלל שהוא מוזר.
המפקד שלהם הוא חוקר יפני בשם ד"ר קובו, שעסק בתרגום של סוטרת הלוטוס מסינית קלאסית במשך יותר מ-10 שנים, ועכשיו קיבל מינוי נוסף מהמליונר היפני נומטה כדי לתרגם את הסוטרה מסנסקריט. מדובר באיש מבריק ואקצנטרי בן 70, שאמנם טס לכאן מהקצה השני של העולם, אבל כמעט לא יצא מהמלון. אגב, החבורה לא התגוררה כמו כולם באחד המלונות של הכנס אלא בהולידי אין. רק שם מותר לעשן בחדרים.

העוזר שלו, בחור שחור אמריקאי ממוצא מקסיקני שמדבר יפנית רהוטה סיפר לי שהדבר הראשון שהם רצו לעשות כשיצאו מהמטוס בשעה אחת בלילה היה ללכת לשתות. יומיים אחר כך הם הזמינו אותי לארוחת ערב מפוארת במסעדה בעיר שהסתיימה בשתים עשרה בלילה אחרי שמפניה, יין, והרבה ציפורים צלויות. למרות שהם אחראים לפרויקט תרגום מדהים, את ההרצאות שלהם היה לי קצת יותר קשה.

הארגנטינאים

ד"ר טולה וד"ר דרגונלי עובדים יחד, מפרסמים יחד, מתרגמים יחד. הוא בן תשעים ושתים ואותה לא שאלתי לגילה. בעודנו סועדים במסעדת הציפורים היא ספרה שהיא התכתבה עם המתרגמת הידועה מיס הורנר שנולדה בשנת 1896. טולה ודרגונלי קמים בכל בוקר, אוכלים משהו, ובשעה תשע מתיישבים זה מול זה בחדר העבודה. הם עובדים 12 שעות ביום שבעה ימים בשבוע. הם תרגמו את סוטרת הלוטוס מסנסקריט לספרדית ופרסמו מאות אלפי מאמרים ככל הנראה בלתי משמעותיים מבחינה מחקרית.

הרצאות טובות

שלא תחשבו שכל הכנס היה כזה – הרצאות בלתי מובנות באנגלית-יפנית ודרשות מופרכות עם גוון של דבקות דתית. רק הפאנל שלי היה כזה.

היה כנס מעניין וחשוב. לכנסים כאלה יש פוליטיקה ודינמיקה משלהם. ברור היה שיפנים זה אאוט ואמריקאים זה אין. שמחקר היסטורי על היווצרות המהאיאנה זה אין ומחקר על מדיטציה זה קצת אאוט. מעל הכל היו המון הרצאות על פילוסופיה בודהיסטית. אני מניח שהכל יראה אחרת כשהכנס יתרחש בטייוואן ב 2011.

בואו נראה מה אני זוכר בלי להסתכל בחוברת של הכנס. נשארה לי בראש ההרצאה של ג'אן נטייה על המתודולוגיה של חקר הסוטרות. ההרצאה לא רק הייתה רהוטה בצורה בלתי רגילה, אלא גם מעניינת מאוד. היא סקרה טכניקות שונות של קריאה שעשויות לפצח את המבנה הפנימי של הטקסט (למשל, איזה חלק הוא מוקדם, ואיזה חלק הוא תוספת מאוחרת), ואת היחסים בין הטקסט לטקסים אחרים (מה קדם למה ולמה).

כמובן שאני זוכר את ההרצאה של ריצ'רד סלומון שנפתחה במילים – "עכשיו אני צריך לשנות לגמרי את המסקנה של ההרצאה שלי". הוא התייחס להרצאה של קודמו, הארי פולק, שדווח על בדיקות פחמן שנעשו על חלקים מכתבי יד בודהיסטיים שהתגלו באפגניסטן. הבדיקות מראות, לגבי מגילה אחת, תאריך מוקדם הרבה יותר ממה שהחוקרים ציפו.

אחד מכתבי היד מכיל חלקים מהדרמהפאדה, וזה מעניין אותי מאוד כי אני מתרגם את הפאלי לעברית (כתב היד הזה לא בפאלי, אלא בסוג של פרקריט). אבל זה לא כתב היד המוקדם ביותר. המוקדם הוא דווקא חלק מהפרג'ניהפארמיטה, "החוכמה המושלמת". נראה שהמגילה הזו היא מהמאה הראשונה לפני הספירה (לא זוכר בדיוק את הטווח). גם לסלומון הייתה תוצאה דומה, אבל הוא הניח שמדובר בטעות של המעבדה כי הרי לא יכול להיות שיש כתבי יד קדומים כל כך. אחרי ההרצאה של פולק הוא שינה את דעתו.

 

חלק מהדהמפדה, מתוך ההרצאה של פולק

אגב, אם אתם לא מתרגשים אז כדי שתתחילו. המגילות האלה שמגיעות מאזור אפגניסטן, מוברחות באופן לא חוקי כדי שלא יפלו ביידי הטאליבן, הן מגילות ים-המלח של הבודהיסטים. מדובר בממצאים שיכולים לשנות (וכבר משנים) את מה שאנחנו יודעים על השלבים הראשונים בהתפתחות הבודהיזם.

זו אחת הסיבות לכך שחקר הבודהיזם הוא תחום מרתק. מתרחשות בו קפיצות כמעט כל שנה. מתגלים כתבי יד, תרגומים לשפות עתיקות (מסנסקריט לסינית, לטיבטית וכולי), מהדורות מקבילות בשפות שונות ועוד כל מני דברים שמאירים את מה שאנחנו יודעים באור שונה. אין לזה כמעט מקבילה במערב (תארו לכם שהיינו מוצאים כתב יד חדש שמיוחס לאריסטו או וריאציה לא מוכרת של פרק מהתורה). 

ההרצאה שלי

אפשר לקרוא אותה עכשיו כאן, למרות שבעקבות הערות שקיבלתי אני ודאי אשנה ואוסיף עוד דברים. מיטיבי לכת יכולים גם לקרוא את המאמר המלא. מי שיקרא יבין למה הארגנטינאים והיפנים לא כל כך שמחו. קצת קילקלתי להם את החגיגה עם הביקורת שלי. מה לעשות? אני פשוט לא יכול לקרוא את הסוטרה כפשוטה, ולקבל את הרטוריקה שלה במלואה. אני רואה אותה בתור טקסט פולמי, טקסט של התנגדות למסורת קיימת. המסר שלה אמנם אוניברסלי, אבל בקריאה שנייה ברור שהוא מכיל ביקורת מאוד קשה על זרמים בודהיסטים אחרים. איכשהו מי שבא מתוך המסורת מתקשה לראות את זה.

הסוף

הכנס הסתיים, כמו שהתחיל, בטקס טיבטי. את המנדלה פרקו ואת החול פיזרו בנחל הקרוב.

פיזור החול בנחל הסמוך. מה עושים עם מנדלת חול במדבר?

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • רון   ביום 1 ביולי 2008 בשעה 20:39

    ההרצאה שלך, מהמעט שיכולתי להבין, נראית מעניינת מאוד. גם במחקר הנצרות והיהדות אנו רואים היום יותר ויותר דגש על קריאה הרטורית של טקסטים קנוניים (כלומר קריאה שלהם כטקסטים שמנסים לשכנע באמיתותה של תורה או דרך חיים אחת על פני תורה או דרך חיים אחרת) ולא רק פרישה תמימה ונטולת הקשר של תורה חדשה. וכמובן שגם כאן זה מעורר התנגדות אצל מסורתיים רבים..
    לא הבנתי כל כך על איזה טקסט אתה כתבת ומה המעמד שלו בבודהיזם, ולכן ההבנה שלי את ההרצאה היא מאוד מוגבלת.

  • אסף   ביום 1 ביולי 2008 בשעה 21:26

    הטקסט הוא סוטרת הלוטוס שהוא מאוד מרכזי בעיקר בבודהיזם היפני, אבל לא רק. הוא חלק ממה שקרוי מהאיאנה בודהיזם. באמת הופתעתי שהגיע להרצאה שלי פרופסור למדעי הדתות מאמורי, שלדעתי לא היה בכלל בכנס. אני מניח שהוא עוסק בנצרות, כי הוא היה כומר על פי לבושו.

  • תומר   ביום 2 ביולי 2008 בשעה 07:05

    תוכן לומר בכמה מילים איך הממצאים של כתבים מוקדמים יכולים לשנות את הדעה בקשר להתפתחות המהאיאנה?

  • אסף פדרמן   ביום 2 ביולי 2008 בשעה 10:56

    אם יש כתב יד של "החוכמה המושלמת" מהמאה הראשונה ואולי אפילו השנייה *לפני* הספירה זה משנה הכרונולוגיה המקובלת ואומר שהמהאיאנה התחילה מוקדם יותר ממה שחשבו.

    אני עדיין לא יודע מה כתוב במגילה הזאת, אבל התוכן יכול לשנות גם. יש כמה אנשים שעובדים על פרגמנטים אחרים שנימצאו לפני 8 שנים ומכילים וריאציות של סוטרות מהפאלי. שם למשל יש תאור מקוצר של הג'אנות שמוביל לנירודה סמפטי שיכולים לרמוז אולי על שלב מוקדם בהתפתחות הרעיון

  • קרן   ביום 2 ביולי 2008 בשעה 12:40

    שלא היו…
    כתבת ש " שיפנים זה אאוט ואמריקאים זה אין. שמחקר היסטורי על היווצרות המהאיאנה זה אין ומחקר על מדיטציה זה קצת אאוט", ראיתי בתוכנייה שהייתה הרצאה על הטרנדים במחקר הבודהיזם בארה"ב. יצא לך לשבת בחלק הזה? מה התחושה שלך באופן כללי לגבי הכיוונים החזקים במחקר הבודהיסטי במערב?
    ומה דעתך?

  • לא בודהיסטווה   ביום 2 ביולי 2008 בשעה 21:25

    אתה לומד ומלמד בודהיזם.

    האם לא היה הולם יותר להימנע מלאכול צפרים צלויות (ואולי לדסקס מעל ראשיהן מענייני דיומא של הכנס), לפחות בימי הכנס הזה.

    אבל הכנס קושט במנדלה טיבטית. בהכנתה ובפיזורה למים ולכל רוח.

  • אסף פדרמן   ביום 2 ביולי 2008 בשעה 21:41

    קרן, הייתי רק בחלק מהפאנל ההוא על אמריקה, וזה לא היה כל כך מעניין. הייתי רק בהרצאה בה דברו על כמה התחום גדל בעשרים השנים האחרונות, ואיזה כך הכבוד לנו שהתחום גדל ושיש כל כך הרבה אפשרויות. לא למדתי מזה הרבה. אני מניח שההרצאה של קבזון היית מעניינת יותר, אבל החמצתי אותה.

    אגב היה בחור מברקלי שדיבר על ג'האנה ונירודה סמפטי וחשבתי שזה יעניין אותך. אני אוכל לדוג את השם אם תרצי.

    בודהיסטווה,
    מה נראה לך? שאכלתי ציפור מתה? קציצות במיה ותפוחי אדמה בהחלט הספיקו לי. גם ככה לא היה קל.