אש וקרח

תשע מחשבות

1
אני נדהם מההשפעה של השריפה שעדיין לא כבתה בכרמל. הכרמל עליו גדלתי, והבית של ההורים שלי, הבית שלי שאני חושש לו באמת כמו שאני חושש לשאר המקומות שאני מכיר – חלקם כבר נשרפו.

2
תחושה קטנה של הקלה חוויתי כשחשבתי על החברים הטובים שלנו מבית אורן שעזבו לפני שלוש שנים את ישראל לטובת ארה"ב. אלוהים! כמה קטנוני יכול להיות אדם כשהוא עורך את ספירת המלאי של מי שהוא מכיר. כאילו שהדבר משפר במשהו את ההשלכות הנוראיות על כל מי שגר בקיבוץ.

3
בפעם האחרונה שהייתי בחיפה היה החום הגדול של אוגוסט, שעיוור וסימם אותי בין השאר בגלל שאני כבר לא רגיל. אני חושב על זה בבוקר כשאני מגרד את הקרח משימשת המכונית. אנחנו ממעטים לצאת כי קר, וממעטים לצאת כי חם.

4
הקרח כאן והאש שם מזכירים לי את השבריריות אל מול הכח הגדול של הטבע. השתלטנו עליו יפה, בינתיים, אבל לא גמרי. תלויים במטוסי הכיבוי, במזגנים, בחשמל והגז לחימום. כשלים קטנים יחסית יכולים להרוס את החיים בן רגע. לו לא היינו חיים בעידן של אנטיביוטיקה וחיסונים חצי מהילדים שלנו היו מתים.

5
בין זה לזה אני חושב האם הדרך הנאורה להתמודד עם זה היא לעבוד קשה, לרכוש ביטוח, להגר למקומות בטוחים? או אולי לוותר על המאבק ולהשלים באופן רוחני יותר עם שבריריות החיים וההרס המציץ מעבר לפינה?

6
כל עוד חיים בחברת שפע קל להתפתות ולהשלים "באופן רוחני יותר" עם מה שהמציאות מזמנת, כאילו היינו נזירים בודהיסטים. בסופו של דבר הביטוח ישלם על הבית שנשרף, המדינה תשלם על הטיפול הרפואי, התנור יחמם אותנו בחורף. רק את המתים אף אחד לא יחזיר.

7
לא כולם פועלים בחברה שיש בה רשת ביטחון כזו. בשבילם להשלים עם המציאות פירושו הסתפקות בכמעט אפס משענות טכנולוגיות. שריפה, הצפה, קפיאה, מחלה, פציעה, הן סכנות שבשיגרה. האם קל או קשה יותר להשלים עם מה שיש ככה?

8
בשביל מי שנמצא במצבים האלה הברירה בין מאבק לשחרור באמצעות טכנולוגיה לבין השלמה עם הקיים לובש חריפות מיוחדת. המצב המשועמם של חברת השפע הוא בעצם מצב נדיר ומיוחד.

9
אסונות גדולים מעוררים לעשייה. אנשים ירכשו ביטוח נוסף, ידאגו לנקות את הגינות מגזם. אולי גם יחשבו על הסוף וייזכרו עד כמה היו רוצים לשלוט על הכל – למרות שאי אפשר.

ובלי קשר: פוסט מעניין של קרן ארבל על תרגום טקסטים בודהיסטים
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • קרן   ביום 4 בדצמבר 2010 בשעה 16:42

    יפה כתבת
    אני מקווה שהעשייה שהאסון הזה יעורר תהיה מודעות ואחריות סביבתית. אחת הסיבות המרכזיות לשריפה היא ההתחממות הגלובלית. מעבר לזה, אני מקווה שעשייה נוספת תהיה תכנון לטווח ארוך והפקת לקחים (ולא רק עריפת ראשים) בכל הנוגע לשירותי הכבאות בישראל.
    ב- 7 נדמה לי שהתכוונת לקל (ולא של) או קשה. אני לא בטוחה שרווחה כלכלית הופכת את הדרך הרוחנית לקלה יותר. נדמה לי שהאמונה שיש לנו שליטה בקיום והשפעה משמעותית על המתרחש בעולם היא היבריס שנחוץ לקיום האנושי. אנשים אופטימים לוקים במידה מסויימת של תפיסת מציאות לא ריאליסטית, ביחס לדיכאוניים שהם ריאליסטים למדי.

  • רועי   ביום 4 בדצמבר 2010 בשעה 19:02

    "המצב המשועמם של חברת השפע הוא בעצם מצב נדיר ומיוחד" ואני מוסיף שלמעשה מצב נדיר זה אחראי גם על שרפת הענק בכרמל וגם על הקור הקיצוני באירופה. מי שמכיר קצת תחזיות של ההתחממות הגלובאלית, נחרד לשמוע איך התרחישים מגשימים את עצמם. אם התחזיות אכן נכונות נשמע על יותר ויותר סיפורים דומים וקיצוניים יותר מסביב לעולם. בואו נחשוב על זה פעם הבאה שאנחנו מתלבטים אם ליסוע רחוק או לקנות עוד מוצר שיוצר בקצה השני של העולם.
    ביתינו בחיפה שלם ובטוח. מאנגליה השרפה נראית קרובה מאוד לבית אבל היא די רחוקה ולא נראה שקיימת כל סכנה.