המחאה המזוייפת

אני ממשיך את הנושא מהפוסט הקודם בעניין הספין של מחאת הפראיירים. בגלל הספין הזה, אני מהמר, עדיין לא ראינו מאות אלפים ברחובות. אנשים יודעים להריח כשמשהו לא בדיוק מסתדר. לא בטוחים מה ומי, אבל זה מספיק בשביל להשאר בבית ולא לצאת להפגין. לא נורא עוד יהיו הזדמנויות.

אז בואו נסדר רגע את הדברים. זה הקיץ השני למחאה חברתית-כלכלית שסחפה אחריה מאות אלפי אנשים בשנה שעברה. נושאי המחאה היו רבים, והמילה פראייר היתה יכולה להיות מרכזית אבל היא לא הייתה. נכון, פראייר הוא גם מי שלומד, עובד, מגדל ילדים ונחנק מבחינה כלכלית ומבחינות רבות אחרות. פראייר או לא פראייר – אני אישית לא אוהב את המילה הקורבנית הזו – מה שלא היה על סדר היום בשנה שעברה זה שאלת גיוסם של החרדים. למה? כי באופן טבעי הנושא הזה לא קשור למצוקה הכלכלית-חברתית בישראל. כמו שכתבתי, זה אולי מעצבן, אבל זה לא קשור.

אז מה פתאום גיוס חרדים עכשיו? שאול בוגוסלבסקי כתב על זה ככה:

תקראו לי פרנואיד. אבל משהו לא נראה לי בעניין הזה שבזמן שהפגנות על רקע חברתי מתחילות להצטבר, מוקם אוהל בעיר שראשה אמר שאצלו – לא יוקם אוהל אחד. הפקחים לא נשלחים לפרק ולהחרים, השוטרים לא נשלחים לדפוק מכות. מי שכן מגיע זו שורה של פוליטיקאים והתקשורת מפרגנת.

והמטרה היא אחת, וברורה כשמש: ספין. ספין שמופק ע"י משרד יחסי ציבור כלשהו, שמטרתו היא כיבוי המאבק החברתי ע"י כך שידברו על משהו אחר.

לא מאמינים? הסתכלו באתר של המחנה המשותף, שם הארגון שמנהל את מחאת הפאיירים. אבל רגע, לפני שאתם מסתכלים, תשאלו את עצמכם למה בכלל הם צריכים אתר? הרי יש אתר למחאה החברתית – מתוחזק היטב ועשוי כהלכה. זה האתר שהוציא מאות אלפים לרחובות! בשביל מה הפראיירים, או המחנה המשותף, צריכים אתר נפרד עם מותג נפרד? עכשיו תסתכלו.

בעמוד הראשון ציטוט וידאו מערוץ החדשות בטלויזיה – "ראש הממשלה נפגש עם הפראיירים". אולי אני טועה, אבל לא זכור לי שהוא נפגש עם אלה שהנהיגו את המחאה בשנה שעברה. מחאת הפראיירים עדיין לא נולדה והופס ראש הממשלה נפגש איתם. מזל של מתחילים.

באותו עמוד, הפראיירים מנכסים לעצמם את המחאה החברתית, אבל מסבירים לנו לאט ויפה שהבעייה היא לא מה שחשבנו אלא פשוט "נתק" וחוסר אמון בין "ההמון לבין השלטון". נדלג באלגנטיות מעל השימוש המפתיע במילה "המון", מעין פליטת קולמוס מהתת מודע של הספינולוגים שהגו את הטקסט הזה. הם מספרים לנו שהגיע הזמן להתפייס. להתחבק. לדבר עם השלטון.

המחאה החברתית של קיץ 2011 החלה כתוצאה מנתק שנוצר בין הנבחרים לבין ציבור הבוחרים. העצרת למען השוויון בנטל בכלל וגיוס החובה בפרט מהווה אבן דרך חשובה שמסמנת את תחילתו של הליך שיקום האמון בין ההמון לבין השלטון. מן הראוי ששאר תנועות המחאה יאמצו להן את הגישה של יצירת שינוי חברתי ולא רק קריאה אליו. [מהאתר]

אז הבעיה היתה משבר אמון. הציבור, סליחה, ההמון, התרחק מהשלטון, והשלטון איבד את אמונו בציבור. אולי השלטון ילך וימצא לו ציבור אחר להאמין בו? ברוכים הבאים לממלכת הספין והסיבוב. שחור הוא לבן ולבן הוא שחור. בשני משפטים הסיפור מסתובב ומתהפך: במקום מחאה ושינוי חברתי, מציעים לנו שיקום האמון של ההמון בשלטון, תוך כדי קריצה וחיוך ממזרי לתנועות המחאה העממית שהוציאו מאות אלפים לרחובות בשנה שעברה כאילו הגישה שלהן היתה רק קריאה לשינוי חברתי, ולא נסיון אמיתי לשינוי.

אני חוזר, הבעייה אינה "משבר אמון", כי משבר אמון זה דבר הדדי, ובמציאות שמחוץ למוחם של ספינולוגים, לא אמור להיות אמון הדדי בין ממשלה לבוחריה. האזרח אינו צריך לזכות באמון הממשלה. זה ההיפך. הממשלה צריכה לעמול כדי לזכות באמון האזרח.

אין צורך לבנות את האמון בממשלה. צריך להחליף אותה בממשלה אמינה. ומותר לצאת לרחוב ולהגיד את זה בקול רם. ולא, גיוס חרדים אינו הבעייה החשובה ביותר בישראל היום. וכשהממשלה הזו תלך, צריך לדאוג שתהיה ממשלה טובה יותר במקומה. לא כזו של קאובואים פופוליסטים שמנסים להנהיג מחאה שהם לא מאמינים בה, אלא אלטרנטיבה אמיתית. יש גרעינים אלטרנטיביים בכנסת וגם מחוצה לה. הפראיירים הם הפרעה, הם שומרים על הממשלה הנוכחית שממשיכה להתעלם מהבעיות ומהאזרחים. ראוי להתעלם מהמחנה המשותף. ומי שהתחבר אליו בטעות, שיתנתק.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • נועם לסטר   ביום 16 ביולי 2012 בשעה 05:54

    תודה. הרשימות שלך מצוינות. פוקחות עיניים

    • אסף פדרמן   ביום 16 ביולי 2012 בשעה 08:34

      תודה נועם, אני מעריך את התגובה שלך שכן אין לי מושג אם מישהו קורא את זה בכלל.

      • ג   ביום 16 ביולי 2012 בשעה 12:38

        אכן, יש הקוראים את זה. ואף תוך כדי הנהון נמרץ.
        אם יש לך חברים מקושרים או פייסבוק או משהו דומה – אולי כדאי להפיץ את זה גם מחוץ לבלוג. שיקרא "ההמון" ויתעוררו ההמונים.

      • העלמה עפרונית   ביום 17 ביולי 2012 בשעה 18:55

        יש מי.

  • דודי   ביום 16 ביולי 2012 בשעה 12:29

    נושא גיוס החרדים עולה לקדמת הבמה מעת לעת. הזרז במקרה הנוכחי הוא ככל הנראה פסיקת בג"צ שחוק טל, המסגרת החוקית הנוכחית לפטור הניתן לחרדים, יפקע ב-1 באוגוסט השנה.

    אני די משוכנע שהייתה פעילות נמרצת בנושא עם המחאה ובלעדיה. הרי יש אנשים רבים שהנושא מפריע להם, ומתי יפגינו אם לא עכשיו, כשהחוק על סף ביטול ולא ברור מה יחליף אותו?

    • אסף פדרמן   ביום 16 ביולי 2012 בשעה 19:48

      דודי, אתה תמים. יודע מתי בגץ פסק? בפברואר. לפני שישה חודשים. אם זה הזרז, הוא עבד מאוד לאט. היתה בינתיים ועדת פלסנר, שפוזרה, וחזרה, ומחאה שפוזרה באלימות ועוד כמה דברים. פוליטיקאים הם מומחים בלנצל את התנאים לטובתם, וזה מה שאתה רואה כאן עכשיו.

      ברור שיש אנשים רבים שזה מפריע להם, אבל מישהו רוכב עליהם עכשיו כדי שיפגינו עכשיו ושלא יתעסקו בדברים שבאמת מאיימים על ההון והשלטון. ושים לב שהפראיירים כבר לא מתעסקים רק בגיוס, אלא מתיימרים להתעסק בכל הנושאים החברתיים והכלכליים.

      • דודי   ביום 19 ביולי 2012 בשעה 06:01

        בג"צ קבע שהחלטה צריכה להתקבל עד ה-1 באוגוסט, ואז יבוטל חוק טל. הדבר הכי צפוי היה שהמחאה בנושא תתעורר במלוא עוזה לקראת ה-1 באוגוסט.

        הנטייה של תומכי המחאה לייחס לכל אירוע שקורה, שאינו קשור למחאה, מניעים קונספירטיביים, אינה מוסיפה להם כבוד. תן לי לנחש שיימצא מי שיגיד, שיכולנו למנוע את הפיגוע בבולגריה (כפי שכנראה סוכל פיגוע בינואר) ולא עשינו זאת כדי להסיח את הדעת מן המחאה.

        אגב, אתה כותב בבלוג: "רגע, לפני שאתם מסתכלים, תשאלו את עצמכם למה בכלל הם צריכים אתר?" והשאלה הזו מוזרה מאד. הרי נושא הגיוס לכל כלל אינו נכלל בשום רשימת דרישות של תנועת המחאה לסוגיה ולמיניה. יש פה איזו הנחה שהמחאה היא הכל והכל הוא המחאה, וכל מי שלא חלק ממנה הוא חלק מהשלטון. קרא לי תמים, אם תרצה, אבל אני לא שותף לגישה הזו.

        • אסף פדרמן   ביום 19 ביולי 2012 בשעה 15:29

          דודי, זה לא "יש כאן הנחה", יש כאן טיעון מבוסס. אני לא אחזור עליו כאן, קרא את הפוסט והלינקים אם לא קראת. לעניין האתר, לא מדובר באתר בלבד, אלה בתנועת המחנה המשותף שקוראת לצדק חברתי ומבקרת את התנועה האחרת שקוראת לצדק חברתי. נושא הגיוס רוכב על הנושא החברתי, ותוך כדי זה מעוות אותו ומחליש אותו.

          אפשר לקשור את העיתוי ל1 לאוגוסט, וזה מסביר את העניין הציבורי, למרות שזה לא מסביר למה העניין הזה לא התעורר בשנים שעברו מאז שהוחלט להתעלם מחוק טל.

          אני לא אמרתי שהמחאה הזו היא קונספירציה כאילו ישבו בממשלה והחליטו להמציא אותה, אבל פוליטיקאים רוכבים על דברים שמשרתים אותם והמחאה הזו בהחלט משרתת אותם. זו שאלה של איזה נושא נמצא על סדר היום הציבורי ואת מי זה משרת.