חינוך לאדם השלם

הכנסתי שני נושאים לדיון בפרויקט "גוש חינוך" שמטרתו לנסח חזון לחינוך בישראל. מיד אספר לכם איך זה עובד. אבל לפני כן, כמה מילים על חינוך. הצעתי שני נושאים: חינוך מבוסס מדע ו חינוך לאדם השלם. אני רוצה לספר קצת על חינוך לאדם השלם, כדי שתוכלו להצביע בעדו.

הנושא הזה קשור בטבורו למיינדפולנס בבתי ספר, שהוא כרגע הכלי הטוב ביותר שאני מכיר לטיפוח אותם חלקים באדם שמערכת החינוך מזניחה. באופן קצת מפתיע, מערכת החינוך שאנחנו נוטים לחשוב שהיא מיושנת ומקובעת, דווקא פתוחה לשמוע על חידושים כאלה. התנאים והנסיבות הבשילו כך שאפשר לדבר עם מנהלים ומפקחות על מדיטציה בלי שאף אחד נופל מהכיסא. למה? אני חושב שמתחילים להבין שהלחץ רעיל, ושתלמידים ומורים שלא יודעים לווסת את הרגשות שלהם ולשלוט על ההתנהגות שלהם יוצרים תרבות מזיקה בבתי הספר, ובעצם אינם מסוגלים ללמוד וללמד. קיימת הכרה שאי אפשר להתמקד רק בחלקים השכליים שקשורים לידע, הבנה, ופיתרון בעיות. העולם הרגשי וההתנהגותי של התלמידים קשור בקשר הדוק ליכולת ללמוד ולקיים סביבת חיים בריאה בבית הספר. מרוב צגים אינטראקטיביים וכיתות מחשב נשכחו מיומנויות בסיסיות בחינוך – הקשבה, ריסון וויסות עצמי, יכולת ריכוז.

זה הנושא שצריך לדעתי להכנס לסדר היום של כל בתי הספר, מתוך הכרה בכך שגם המורים וגם התלמידים הם בני אדם שיש להם מערכות רגשיות, חשיבתיות, שיפוטיות, והתנהגותיות מורכבות שנמצאות ביחסי גומלין זו עם זו. מערכת החינוך היא "מוטת שכל". היא מנסה להעביר את התלמידים תהליך שמורכב ברובו מידע, הבנה, וניתוח. ונראה שהיא נכשלת בענק. כל מה שאינו "שכל" נתפס כאילו היה הפרעות רקע – בעיות התנהגות, חוסר משמעת וכבוד, אלימות, הפרעות קשב וריכוז. אבל הבעיות האלה אינן רקע. לא מדובר על שתי תופעות בלתי קשורות. רק תפיסה של אדם שלם בחינוך תאפשר לטפל גם בעולם הרגשי וההתנהגותי של תלמידים (ושל מורים) על מנת שיהיו פנויים בכלל ללמוד. אני חושב שקשיבות, או מיינדפולנס, היא דרך מעולה להרחיב את תפיסת האדם השלם אצל המורים ואצל התלמידים. אבל אולי זו לא הדרך היחידה.

בשלב מאוחר יותר בתהליך של גוש חינוך יהיה אפשר לדון בפרטים. בעיני תוכניות כמו "שפת הקשב", והוראת מדיטציית קשיבות שמשולבת עם ידע פסיכולוגי וידע על המוח, יכולים לתת מענה לצרכים של בתי הספר. זו לא רק שיטה. זה שינוי בתרבות ובשיח בין מורים לבין עצמם ובין מורים לתלמידים. תלמיד רגוע, לא מאויים, שיודע להקשיב, הוא תלמיד טוב יותר. תלמיד יציב רגשית, הוא תלמיד שפנוי ללמוד, הוא תלמיד לא אלים. מורה יציב רגשית הוא מורה שקשוב לתלמידים, ולעצמו, ויוצר סביבה לימודית טובה יותר. זה בר השגה.

מה שיפה בפרויקט "גוש חינוך" הוא שגם אם זה לא מוצא חן בעיניכם, אתם יכולים להציע רעיון אחר. הפרויקט בנוי הפוך, מלמטה למעלה, ומשתמש בטכנולוגיה דמוקרטית כדי לתמוך בתהליך הזה. כל אחד יכול להציע רעיון לדיון באתר האינטרנט. בשלב שני תערך הצבעה על 25 הנושאים לדיון מעמיק יותר. הנושאים האלה יעלו לדיון בשולחנות עגולים ומהם יבחרו בסופו אלה שייצגו את החזון החינוכי של ישראל. בעיני זה יפה, ונכון הרבה יותר מאשר החזון החינוכי שנקבע במסדרונות משרד החינוך לפי טעמו האישי של מי שבמקרה נקלע לכס שר החינוך.

אם חינוך לאדם השלם מוצא חן בעיניכם, הצביעו כדי להעלותו לדיון בשולחנות העגולים. יש שם עוד כמה נושאים ראויים – שווה ביקור בכל מקרה.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • הרצל   ביום 19 בינואר 2013 בשעה 22:54

    סרטון על בית הספר בדבוריה.

    http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=XTOK6__T8V8

  • אסף פדרמן   ביום 20 בינואר 2013 בשעה 07:01

    איזה סרט יפה! מיינדפולנס עושה משהו דומה מבחינת ההרגעה. כל מדיטציה עושה את זה. אנחנו צריכים עוד דברים כאלה במערכת החינוך. (למי שלא ראה, הסרט מציג יישום של מדיטציה טרנסדנטלית בבית הספר התיכון בדבוריה).

    אישית אני לא חסיד גדול של מדיטציה טרנסדנטלית, אבל זה באמת זוטות. באקלים הנוכחי, כל דבר שיכניס שקט למערכת הוא תוספת מבורכת. במקום להתחרות ברעש עם עוד יותר רעש, אנחנו צריכים ליצור תנאים לשקט בבי"ס, אצל התלמידים והמורים.

  • חוה פיק   ביום 21 בינואר 2013 בשעה 18:03

    מרגש לראות את תוצאות תרגול המדיטציה בבית הספר בדבוריה
    דבר דומה קרה בבית הספר "תל חי" בדרום תל אביב
    כמי שסיימה לפני זמן קצר למודים בשפת הקשב ומתכוננת להגיע עם תרגול זה לבתי ספר וגנים, אני מאמינה בכל לבי בכוחה של המדיטציה לחולל שינוי בבתי הספר ובחברה כולה.