במקום תפילה

אלוהים שלי,

היום, עד הרגע הזה ממש, הייתי בסדר גמור ואני מאוד שמח על כך. לא ריכלתי, לא התרגזתי, לא הייתי חמדן, לא הייתי אנוכי ולא נכנעתי לתאוות שלי יותר מדי. אני באמת אסיר תודה על כך.

עכשיו אני צריך לקום מהמיטה, וניראה לי שבמשך היום אני אזדקק להרבה יותר עזרה.

(מתוך הרצאה מוקלטת של ג'ק קורנפילד)

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • אודי שרבני   ביום 16 בינואר 2005 בשעה 15:14

    לא יודע מי זה הקורנפילד הזה
    תן איזה רקע, כי זה משפט יפה
    הוא מודע לאירוניה וכו' של זה?
    אודי

  • אודי שרבני   ביום 16 בינואר 2005 בשעה 15:16

    לא יודע מי זה הקורנפילד הזה
    תן איזה רקע, כי זה משפט יפה
    הוא מודע לאירוניה וכו' של זה?
    אודי

  • אודי שרבני   ביום 16 בינואר 2005 בשעה 15:16

    לא יודע מי זה ה…
    סתם סתם, תמחוק אחת

  • עידית   ביום 16 בינואר 2005 בשעה 17:04

    אוי, כמה שאני שונאת את הביטוי הזה!!! תחשבו על המשמעות שלו.אף פעם על תהיו אסירי תודה. מקסימום תודו, תעריכו. תגמלו טובה . כשאנחנו באמת "אסירי תודה" אנו כלואים בתוך רגשי התודה שלנו,מרגישים שבויים בידי נשוא התודה שלנו, מבטלים את עצמנו בפניו. מיותר לחלוטין. ולפיכך, מן הראוי שנוציא ביטוי זה מהמילון שלנו.

  • Rogatka   ביום 16 בינואר 2005 בשעה 23:39

    אמא'שלי דלה-קרועה.
    ואני.. קרועה סון.
    קוריאה. קוריאה.

    ברור שהוא מודע לאירוניה שלו, כאילו דא… איזה משפט וודי-אלני. הוא יודע, שדה התירס הזה, שאנחנו כל כך חלשי אופי, כל כך עצלים מחשבתית… עצוב לחשוב על זה.
    אז בוא לא!
    (אה-הא! – בסגנון החיקוי של פנינה רוזנבלום ב"ארץ נהדרת").

  • אסף פדרמן   ביום 18 בינואר 2005 בשעה 00:57

    אם אתה רוצה המון פרטים אז בבקשה:
    http://www.spiritwalk.org/kornfield.htm

    לעידית,
    הערה מענינת. קחי בחשבון שלא כל ביטוי נאמר בהקשר המילולי שלו. במקרה זה סתם תירגום של grateful או thankful. זו העיברית.
    למרות שאולי המקור באמת הגיע מאיזו אסירות שאדם נכנס אליה בעקבות היותו חייב תודה למישהו, הביטוי השלם כבר מזמן לא שם. כמו שבית-ספר הוא לא הבית של הספר, וכמו שאדם שיורד לסוף דעתי לא באמת יורד לשום מקום, ככה גם אסירות תודה היא לא מאסר.
    אבל זכותך לא להגיד את זה יותר אף פעם. מעתה אמור: אני מודה. (אבל מודה במה? בפשע? אוי לא…)

    זוכרים שהיתה תוכנית רדיו שקראו לה קשה בבוקר? תמיד חשבתי שזה שם מעולה.