ספאם

דניאל דנט כתב פעם שבני אדם הם "אינפורמבורים", כלומר זוללי מידע. וזה נכון. הנה משהו שזללתי היום.

האזנתי לפודקסט עם הפסיכולוג וחוקר הלשון סטיבן פינקר שסיפר בין השאר על מילים מומצאות שלא נקלטות בשפה (למשל הקורנפלקס שאנחנו אוכלים בבוקר נקרא "מידגנים" על פי עמוד הבית של האקדמיה. כן, עוד מילה שתיקבר לעד. ואם זה לא מרשים אתכם נסו "דפדוף טבלרי" "ומסילת שמע") מן הצד השני, אומר פינקר, למילים שבסוף נטמעות בשפה יש על פי רוב הסטוריה קשה לעיכול.

קחו למשל המילה ספאם. למה דואר זבל הוא "ספאם"? ספאם זה הרי בשר משומר שמליונים נאלצו לאכול אחרי מלחמת העולם השנייה בתקופת קיצוב המזון בבריטניה. זה ממש ה"לוף" הצבאי שהיינו בולעים בכל יום שני בחדר האוכל של הבסיס.

הכל התחיל כשמישהו בקהילת האינטרנט אי שם בשנות התשעים כינה הודעות מטרידות שחוזרות על עצמן בתור "ספאם". הוא לא התתכוון להגיד שההודעות המטרידות הן לא טעימות, אלא שהן מזכירות לו את המערכון של מונטי פייתון בו המילה ספאם מופיעה שוב ושוב בתפריט של בין קפה אנגלי. במערכון יש גם חבורה של ויקינגים ששרים "ספאם ספאם ספאם!" ועוד מני דברים מבדרים ביותר. כמובן שמיד הלכתי למצוא את הוידאו באינטרנט ואכן מצאתי אותו.

כאמור ספאם באנגלית זה בשר משומר שהיה חלק ניכר מהתפריט אחרי מלחמת העולם השנייה, ובית הקפה במערכון צוחק על זה. המוצר הזה נטוע בתרבות האנגלית לפחות כמו ש"לוף" היה נטוע בתרבות של צה"ל, עד שהוצא לבסוף מהתפריט. את העובדה המצערת שטירונים יותר לא יוכלו להזין את גופם בלוף למדתי מאתר ויקיפדיה העברי שגם היטיב ללמד אותי שספאם זה קיצור של spiced ham, כלומר בשר חזיר מתובל. מסתבר שיש היום אפילו אתר שמוקדש למוצר עם מועדון מעריצים, ספרים ומתכונים.

בלעתי את המידע בתאבון, כי כזה אני. עכשיו נשאלת השאלה האם הפוסט הזה הוא ספאם. האם הוא מפציץ אתכם במידע לא רלוונטי שלא רציתם לדעת? או אולי הוא מספק לכם דווקא פריט מידע מגניב איתו תוכלו להרשים את החברה בפיקניק השנתי של המשרד? ומה אם גם הם קוראים כמוכם את הבלוג? זה קצת יהרוס את הרושם, אבל לא נורא.

בכל מקרה זה ודאי אומר משהו עלי ועל מה שאני עובר בימים אלה. כל האנרגיה האינטלקטואלית שלי נשרפת תוך נסיון הרואי לכתוב משהו בשביל הדוקטורט, וזה מה שנשאר.

הנה המערכון.