נו, אז פתאום חשבתי לי שאולי יש מישהו שעדיין קורא את הבלוג הזה ולא קיבל את ההודעה מהבלוג החדש. לא סביר. אבל אולי. אז הנה לך, ההודעה על הוצאה לאור של הספר שלי, ועמוד ההדסטארט שלצידו. עדיין לא מאוחר מדי לתמוך ולהזמין. עד 11 באוגוסט 2017. קישור ישיר: www.headstart.co.il/project.aspx?id=21481 קישור ישיר לקניית הספר מההוצאה לאור.>>…
בעקבות הרשימה של תומר מהודו, העפתי מבט בגורו עליה הוא כתב "התאכזבתי ממנה קשות". אל תטרחו, השיחה איתה ביוטיוב שעממה אותי כל כך שהפסקתי אחרי חמש דקות. אבל בצד קלטתי קישור לשיחה עם גנגהג'י. כשהייתי בהודו, לפני המון זמן ולא בנסיבות הכי כייפיות בעולם,
לפני שלושים שנה מי שהלך "לעשות מדיטציה" היה נחשב בישראל להיפי, או חבר כת, או סתם משונה. היום מדיטציה היא כמעט מיינסטרים, ובישראל אין כמעט אדם שלא שמע לפחות על ויפסנה או מדיטציה בשתיקה. למרות ההצלחה הגדולה יחסית של קורסי המדיטציה שמציעה העמותה לויפאסאנה ועמותת תובנה בישראל, אנחנו עדיין, לדעתי, רגע לפני הפריצה הגדולה של…
הפוסטים האחרונים היו כניראה הפוליטיים ביותר שכתבתי. התנצלותי שלוחה לקוראים שחיפשו כאן נחמה בודהיסטית וקיבלו תחת זאת הזרקה של המציאות. לסיום הסידרה הזו, שלא תוכננה מראש, אני רוצה להביא כמה הצעות לפעולה והתבוננות רחבה יותר.
"החיים הם מה מה שקורה כשאתה עסוק בלתכנן דברים אחרים" שר לנון. בתור ילד זה כבר הרגיש נכון וברור והשיר נושא את המסר הלאה. אלא שתכונה משונה של המוח שלנו מאפשרת לנו לשכוח את המשמעות של משהו ששמענו אלפי פעמים, אפילו אם הוא מצביע אל עבר אמת גדולה ופשוטה.
"היסטוריה של העולם במאה חפצים" היא סדרה ברדיו 4 של הביביסי, שרק אנגלים היו מסוגלים להפיק. יש בה שילוב של תשוקה להיסטוריה, אימפריאליזם, אוניברסליזם, וכמובן עשיית רדיו איכותית שמתחברת גם לאתר אינטרנט ותוכן גולשים, או בעצם תוכן מאזינים. הסדרה משרטטת היסטוריה של העולם במאה פרקים, כל פרק מוקדש לאוביקט אחד שמסמן תקופה או אזור או…
עידן הבורות חברי הטוב יקי מנשנפרוינד הוציא ספר חדש (שלישי. יאסו יקי!). כותרתו עידן הבורות: מדריך מקוצר לאסטרולוגיה, עב"מים, רפואה אלטרנטיבית ועוד הבלים של העידן החדש. כותרת המשנה היא מה שקוראים חבטה בפנים. מה הקשר בין עב"מים שהם הרי פנטזיה בדיונית משעשעת לרפואה "משלימה" שאפילו קופות החולים מאמצות לחיקן בחום? הרי כולנו היינו אצל…
המקובל לייטמן מצטייר כאדם מיושב בדעתו, מנומק, וחביב כסבא כריסטמס. הפולמוס בינו לבין פרסיקו נראה כמו ויכוח בין שני אנשי תרבות. אבל נדמה לי שהוא רק מראית עין. מי שלא יודע על מה מדובר הנה הלינקים: ביקורת, תשובה, סיכום. למה זה מעניין? קודם כל בגלל שסוף סוף קם מישהו ומבקר באופן מסודר מנומס ומשכנע תנועה דתית…
עידכנתי את לוח השנה של גוגל. אפשר לצפות בו עכשיו
