רצח העם היהודי הופסק בשנת 1945, והולכים ומתעטים העדים הישירים לאימה. רצח העם בקמבודיה התקיים בסוף שנות השבעים כך שהעדים הישירים הם כמעט כל האוכלוסיה, שצומצמה בכ -25% באמצעות רציחות, הגירה כפוייה והרעבה בין שנת 1975 ל 1979. ההערכות מדברות על בין מליון וחצי לשלושה מליון הרוגים בזמן משטרו הרצחני של פול-פוט והחמר-רוג' שניסו לכפות…
כולנו מכירים את הסיפור של פסח, ועוד יותר מזה, את הסיפור כפי שהוא מסופר ומבואר במערכת החינוך הממלכתית (אם היינו בה). קבוצה של עבדים מובלת על ידי מנהיג כריזמטי ובעזרת כוחותיו האיומים של האל, משתחררת ובורחת מעבדות לנדודים ארוכים במדבר, שבמסגרתם היא מתעצבת כעם שמסוגל וראוי להכנס ולשכון בארצו.
אנחנו חוגגים את הפסח כמו עבדים. בלי לדעת בכלל מי הפרעה שלנו, ומי אנחנו. במקום לחקור ולשאול מה פרושו של דבר להיות בן חורין, להשתחרר מהכבלים, להיות אדם חופשי, אנחנו "בוחרים" בתודעה של עבדות: גם השנה נשמש סוכנים בהפצה של רעיונות שאנחנו לא מאמינים בהם, בלי לדעת אפילו למה.
