אל אוניברסיטת פרדיניה נוסעים באוטובוס קטן וישן, דחוס סטודנטים סרילנקים ואנשים אחרים שמעט מתפלאים לראות מערבי שראשו מגרד את התקרה נוסע איתם. אי אפשר להמנע מסדרת השאלות הרגילות באנגלית רצוצה ששואל אתך השכן לספסל איתו אתה נאלץ לפתח מערכת יחסים פיזית אינטימית במשך חצי שעה של הזעה משותפת, אבל שלא כמו בהודו ההתלהבות שוככת אחרי…
המסע עוד לא התחיל, למרות שכבר עזבתי את הבית. טיול כזה, כמו כל הרפתקה אמיתית, שואף אל הלא נודע, אבל כאן בהית'רו אני עדיין נהנה מחמימותו של האזור השקט המוכר לטובה, תה חם בכוס ניר וארוחת בוקר שסחבתי בשקית כל הדרך מבריסטול. אפילו הכרתי את הנהג של האוטובוס של נשיונל אקספרס. מתי כבר זה יתחיל…
1. מרינה מרינה היא פקידה במשרד של מס-הכנסה בחיפה. היא לא רק היתה נחמדה ושיתפה אותי בבעיית עומס העבודה במשרד אלא גם טיפלה בי ביעילות. למרות זאת, באמצע הפגישה החביבה שלנו נכנס איזה אדם נעמד מאחורי והתחיל לדבר איתה. הוא לא היה סתם אדם. הוא מכיר את מרינה, ועובד במשרד סמוך. הוא התעקש שמרינה תוציא…
