המדריך המלא להצלחה בדוקטורט
הגעת לכאן כי את כותבת דוקטורט. את מיואשת. את נואשת. את חייבת תמיכה. המדריך הזה נכתב בשבילך, על מנת לספק מידע אמין ומועיל, מתומצת ומדויק ולהקל עליך את המלאכה. אחרי קריאת המדריך דבר לא יעמוד בפניך, וחשוב מזה, לא תוכלי להגיד "לא ידעתי". הנה זה בא. המדריך שלך. רק בשבילך.
1. הדבר הראשון שצריך לזכור לגבי עבודת דוקטורט הוא שאף אחד לא קורא אותה. את עובדת כהוגן, ושואפת לחצוב מלבך תיאוריה מהממת שתותיר את הממסד הקדמי פעור פה. לפחות, את חושבת, תשני את פני התחום אם לא את פני ההסטוריה. אבל למעשה גם אם תעשי זאת איש לא ידע — כי אף אחד בסופו של דבר לא יקרא את מה שכתבת.
1.1. נהוג לחשוב שהמנחה קורא את העבודה. זו טעות נפוצה בקרב דוקטורנטים צעירים. טעות זו מובילה לעיתים קרובות לכך שהחוקר הצעיר מנסה בכל כוחו לשכנע את המנחה בנכונות הטיעון שלו או בשימוש הנבון במתודות. אין שגיאה גדולה מזו. המנחה אומנם קורא פה ושם פסקה או שתיים אך אין לו מושג על מה התזה. הרי לך בעצמך אין מושג. וגם לא יהיה לך מושג עד שתדפיסי את הכל ותקראי. בספרות זה מכונה מאכא"ז (ראה 1.2.)
1.2. בשלבים האחרונים של העריכה אין זה בלתי שכיח שהדוקטורנט הצעיר ימלמל לעצמו כמו לא מאמין "מדהים! אני כתבתי את זה!" התופעה מכונה בספרות בשם מאכא"ז, ומצביעה על העובדה הפשוטה שאפילו את עצמך לא קראת את מה שכתבת. חבל, כי זו דווקא תזה לא רעה, ואם היית קוראת אותה אולי היית יכולה אפילו לשנות את פני התחום, אם לא את פני ההסטוריה.
2. המנחה הוא האוייב שלך. וודאי תתענייני לדעת שבעבר היה נהוג לחשוב שתפקיד המנחה הוא להנחות את הסטודנט בכתיבת התזה. מזה כמה שנים הפרדיגמה הזו אינה שולטת יותר בחשיבה החינוכית האוניברסיטאית ובמקומה צמחה הפרדיגמה של המנחה כאוייב. תפקידו של המנחה להציג בפניך בעיות אפשריות, בעיקר בעיות דמיוניות שמקורן ממבנה האישיות הבלתי יציבה שלו, על מנת, כביכול, לחשל אותך לקראת מבחן הנצחון הסופי (ראי 5).
2.1 בעבר המנחה היה חוקר שאפתן ובעל פוטנציאל, ממש כמוך. עם השנים נשחקה משכורתו, נוספו לו שעות הוראה והוכפל הנטל המנהלי שמוטל על כתפיו השחוחות. בין תפקידו כמרכז הוועדה לאישור סמינריונים חוץ חוגיים לתפקידו כיו"ר הזמני של מועצת החוג הוא מנסה להשלים את הכנסתו בהוצאת הספרים של האוניברסיטה. הוא משועמם, סובל מנדודי שינה, ונוטה לחשוב שאם הוא ילמד את קורס המבוא בשנה הבאה בפעם החמש עשרה ברציפות הוא עלול לנטול את חייו. למרות שהיה רוצה שתביט עליו בהערצה הראויה לו יש בו נטייה אמיתית, מה גם אם חבויה, לחמלה. במלים אחרות הוא היה רוצה להגיד לך "עזבי את זה כל עוד את יכולה". במקום, הוא מעמיד בפניך קשיים ומקווה שתביני בעצמך.
2.2. המנחה אינו קורא את מה שאת כותבת. הוא ודאי לא מתכוון לערוך לך את התזה. מנחים מסוימים שאינם מטופלים בילדים עשויים לתקן שגיאות הקלדה.
2.3. אם עדיין נדמה לך שהמנחה יודע יותר ממך, נראה שהתקדמת רק מעט עם התזה שלך. כמעט בכל שלב את יודעת יותר מהמנחה, למרות שהוא יעשה הכל כדי לתת לך את הרושם ההפוך. בעבר המנחה שלך היה חוקר מצליח, או כמעט מצליח (ראה 2.1.) אבל היום הוא נוטה לחשיבה כוללנית, מופשטת, ומעורפלת. הוא עלול להיות אחוז בחרדה מטאפיזית שהוא עבר את שיאו והוא יעשה הכל כדי להדביק אותך בה. כמובן שאת עדיין לא עברת את שיאך. את צפויה לעבור אותו עם סיום הדוקטורט.
3. דוקטורט אמור לקדם את הידע האנושי על ידי חידוש משמעותי, בדמות תגלית או ניתוח תיאורתי. רעיון זה הופרך באופן מדעי על ידי מאות מחקרים: כולם ללא יוצא מן הכלל הם עבודות דוקטורט בפילוסופיה יוונית.
3.1. במדעים מדויקים התמונה מעט שונה. רוב המחקר מספק חידוש משמעותי בדמות תגלית אשר אינה מקדמת את הידע האנושי בשום מובן.
3.2. במדעי הרוח רוב המחקר מקדם את הידע האנושי בלי לספק שום חידוש משמעותי, תגלית או ניתוח.
3.3. כל זה מתאפשר בזכות הערכות תלת-מערכתית סמי-מודעת המשלבת ביצועי-יתר ותת-ביצועים בשני מודולים משיקים. או במילים אחרות: לאף אחד לא באמת אכפת.
4. מבנה התזה. במדעי הרוח החיבור בנוי בדרך כלל משמונה עד עשרה פרקים אשר הקשר ביניהם רופף או לא קיים בכלל. במדעי החברה החיבור בנוי מסקירת ספרות ("אף אחד לא עשה את זה קודם"), תאור המחקר ("זה מה שאף אחד לא עשה אבל אני עושה עכשיו"), ודיון ("אמנם זה לא אומר הרבה, אבל זה בכל זאת השקעתי הרבה עבודה"). במדעים מדויקים הדוקטורט בנוי משמונה עמודים מלאים במספרים ואותיות המוכיחים משהו שאף אחד לא יכול להבין.
4.1. הערות שוליים. מכונות באנגלית הערות רגל, כיוון שבעבר היו המדפיסים כותבים אותן על מתקן מיוחד שהיה מוצמד לרגל. עם המצאת המחשב האישי רוב המדפיסים נאלצו להפסיק להדפיס ולהתחיל לכרוך את עבודותיהם של הדוקטורנטים הצעירים. כריכת התזה עולה בממוצע 3400 ש"ח. משקל ממוצע של תזה במדעי הרוח הוא 3.45 ק"ג.
4.2. בהערות השוליים מציינים את כל מה שאינו ראוי להכנס לתזה עצמה כיוון שהוא אינו רלוונטי. בתהליך הכתיבה 85% מהטקסט יעבור להערות שוליים ומשם לפח האשפה. 15% יהיה טקסט ראוי, ואליו יצטרפו עוד 85% של מילות קישור, משפטי מעבר ופסקאות הבהרה שחוזרות על הרעיונות המרכזיים של הפרקים הקודמים.
4.3. ביבליוגרפיה (רשימת מקורות) מורכבת ממספר קטן של מאמרים אותם קראת לעומק, מספר רב של מאמרים עליהן עברת ברפרוף, מספר גדול עוד יותר של מאמרים עליהן קראת במאמרים אחרים.בנוסף רשימת מקורות תכיל תזות דוקטורט ספורות אותן אף אחד (כולל את) לא קרא, וכמה ספרים עליהם שמעת מפי אדם שאפשר לסמוך עליו.
4.4. מבוא. את המבוא, כפי שכולם יודעים, כותבים בסוף.
4.5. סיכום. את הסיכום, כפי שכולם יודעים, כותבים בהתחלה.
4.6. למעשה הטכנולוגיה של עיבוד תמלילים אלקטרוני מאפשרת היום לכתוב את המבוא בהתחלה ואת הסיכום בסוף, ואז, ברגע האחרון, לעשות העתק-הדבק ולשנות את הכותרות.
4.7. סגנון ועיצוב. על הדוקטורט להראות כמה שפחות דומה לספרות המקצועית אותה הבוחנים קוראים. על מנת שלא יטעו וישפטו את התזה שלכם כאילו נכתבה על ידי חוקר מן השורה, אתם תתבקשו להגיש חבילה עצומה של דפים מודפסים על צד אחד בלבד, ברווח כפול, עם שוליים רחבים. בנוסף הדבר מעודד את ביאור יערות הגשם אשר גורמים למחלות איומות אצל העמים השוכנים ביערות הגשם. במקרים מסוימים חוקרים, אשר אינם שוכנים ביערות הגשם, כותבים עבודות דוטקורט ארוכות על מחלות שמקורן ביערות הגשם, ועל ידי כך עוזרים, בעקיפין, לביאורן.
4.7.1 ראוי לציין שכשמדפיסים עבודת דוקטורט ששוקלת שלושה וחצי ק"ג על שני צדי הדף ברווח בודד ועם שוליים סבירים מקבלים חוברת דקה בת עשרים עמודים.
5. הבחינה. באנגלית הבחינה מכונה ויוה (viva) לציון שמחת הנצחון האופפת את הנבחן עם סיומה.
5.1. שלושה או ארבעה חוקרים מלומדים יבחנו אותך. אחד מהם יהיה מהמחלקה שלך. הוא אמנם לא קרא את התזה אבל שמע מפי המנחה שלך כמה שהיא מוצלחת. אחד מהבוחנים עבר עליה ברפרוף ויעדיף לשוחח על ענינים כלליים שעולים מתוך הכותרות של הפרקים. השלישי לא קרא בכלל, ולכן יעדיף לא לשוחח כלל. הרביעי ינסה לשאוב מהשיחה כמה שיותר רעיונות למחקר שלו.
5.2. אחרי הויוה לא מקובל לשרוף את התזה במדורה (זה לא מסיבת סיום של התיכון). רבים מעדיפים ללכת לפאב (אנגליה) או לבר (ישראל).
5.2.1. כיוון שלא שרפת את התזה תוכלי להשתמש בה כמעצור לדלת.
5.3. 1.2% מהדוקטורנטים הצעירים יזכו במשרה מיד עם סיום התואר.
5.4 84.8% יעדיפו עבודת כפיים פשוטה.
5.5. 14% יהיו בשלב הזה מטופלים בשני ילדים, או בהורים חולים, או בשניהם ויאלצו לפתוח בקריירת תרגום משמימה בשכר מועט.
6. בהצלחה, זו תקופה שלא תחזור, וכולי.
אלא אם כן אני מפספסת פה את הבדיחה… אני חייבת להודות שאצלי זה בכלל לא ככה. יש לי מנחה מעורב בכל פיסקה. אני לא יודעת לגבי הקשר בין הפרקים. ואני משוכנעת שאף אחד לא יקרא את זה. ובכל זאת, החוויה של העבודה הצמודה עם מישהו היא מהמדהימות שהיו לי בחיי.
לא מבינה. מה שכתבת זה החוויה שלך?
אם כי לצערי(?) יש לי מנחה ידענית, דקדקנית ומעורבת.
התגעגעתי לפוסטים שלך!
צחקתי נורא. אני שמחה שהחלטתי(ממש ברגע האחרון!) לא לעשות דוקטורט במדעי הרוח.
דרך אגב; חוץ משימוש בדוקטורט כבמעצור לדלת אפשר פשוט להפוך אותו (כך שהצד הלא מודפס של הדפים יהיה למעלה) ולהגיש אותו לילד הקרוב אליך עם חבילת צבעים. הוא (או היא) יהפכו אותו לספר ציורים נפלא.
מניסיון.
למרות שגם המנחה שלי מתענין וכו'.
אם כי, לדוקטורנטים באנגליה צריך לכתוב כמה נספחים נוספים, ובהם ההערה החשובה ביותר – ההזדמנויות היחידות שבהן מישהו יתענין באמת בתזה שלך תהיינה כשכולם יוצאים לפאב, ויש יותר מחשד סביר שהוא מתענין כי קנית לו (או לה) בירה.
אישית אני מתכוונת להפוך את התזה הכבדה לנשק רב עוצמה, וליידות אותה באומלל הראשון שיעצבן אותי רגע אחרי שאגיש אותה.
בעוד חמישים שנה בערך.
אם כי גם המנחה שלי די מעורב ומבין בדיוק מה אני עושה (לפעמים לאחר מעשה אבל לפני כתיבה).
ותזה, נהוג היה לומר אצלינו, היא דווקא מאוד שימושית – אפשר להגביה איתה את המקרן בסמינרים מחלקתיים.
משעשע, אבל לא רציני בכלל. ואם אתה כזה דוקטורנט מתוסכל, למה אתה בכלל לומד? חסוך מאיתנו את הסבל ונשור ויפה שעה אחת קודם. עולם המחקר כמדומני יסתדר מצויין גם בלעדיך.
רק לא הבנתי מה אתה רוצה מהחיים שלנו
שחס ושלום לא תצא לשון הרע – הפוסט הזה הוא לא על המנחה שלי.
איריס – לכי חפשי את החברים שלך.
http://www.cs.mdx.ac.uk/staffpages/richardb/PhDtalk.html
גדול, גדול, גדול.
צריכים להיות לרשימה הזו לינקים מאתרי כל האוניברסיטאות!
ואני מתנצלת, אבל את המבוא כתבתי בהתחלה. ואתר שפורט את החוויה שנקראת לימודי דוקטורט לרצועות קומיקס מצחיקות עד כאב הוא http://www.phdcomics.com
ובסדר, הבנתי שמתחת את העניין קצת – טו מייק אה פויינט.
ובכל זאת – עם יד על הלב, נראה לך באמת שכל הררי המילים האלה, הם חסרי תכלית? זאת שאלה שבאמת רודפת אותי והיא אקטואלית מאוד על רקע התחום שאתה עוסק בו.
כי אם זה כך, בשביל מה באמת דוקטורט? ולא אני ממש לא מציעה לך לנשור:) באמת מעניין אותי לדעת מה אתה חושב בעניין.
איך זה מסתדר לך העניין הזה של המושגים הריקים עם המלל האין סופי על המושגים הריקים.
רוזה,
תשמעי, זה היתולי. מצטער שדיכא אותך.
אם תרצי לדבר על השאלה שלך תשלחי לי אימייל.
ד"ר רוני,
מה זאת אומרת כתבת בהתחלה? את לא מתביישת? אני מבקש ממך להחזיר את התואר לאוניברסיטה ולהתחיל מהתחלה.
היי אסף, נהניתי לקרוא אתה צודק למדי ובכל זאת גם אני מתחילה בגילי המופלג שוב בהרפתקאה הזו אבל הפעם אצא לדרך עם שלל תובנותיך ומקווה שהן יקלו עלי. תודה, ממ
מה שחשוב באמת להבין, זה שהעובדה שאיש לא יקרא את התיזה היא דבר משמח מאוד. ברגע שמבינים זאת אפשר להשתחרר ולכתוב בחופשיות. מי שכותב תיזה כותב אותה למען עצמו בלבד. רק אתה תדע אם היא שווה משהו או לא. איזה דבר נפלא!