מה הדלאי לאמה חושב על הפלות
מימין לשמאל רוצ'רד גומבריץ', דלאי לאמה, המתרגם.
מימין לשמאל רוצ'רד גומבריץ', דלאי לאמה, המתרגם.
אוקספורד
אני אוהב להסתובב באוקספורד. גיליתי שזו העיר בה שהיתי הכי הרבה זמן באנגליה, מלבד כמובן הערים בהם גרתי. כשאני צועד כאן אני מרגיש משהו. או אולי זה התחליף המוחלש, האתאיסטי, למה שמרגישים אנשים במקומות קדושים. מקומות קדושים נראים לי מאיימים, אבל את אוקספורד אני אוהב בשל הקדושה האקדמית שבה. (אני פשוט אוהב נשים יפניות צעירות שנוסעות על אופניים וחוקרות את הפעילות החשמלית של תאי סרטן ולא יכול לעמוד בפני חוקרים ממושקפים שמתמחים באשורית עתיקה).
הדלאי לאמה הגיע כאורח של שני מרכזים חדשים שהוקמו באוניברסיטה, אחד ללימודי בודהיזם, והשני למחקר של מדיטציה כטיפול פסיכולוגי. אני בניתי את שני האתרים האלה אז בבקשה לרחוץ ידיים לפני שנוגעים. היום מתרחשים דברים מעניינים במוסד הסופר-שמרני הזה (יהודים הורשו להיכנס לכאן כבר ב-1871! סחתן על המתירנות).
יצאנו מוקדם בבוקר מהבית. נסענו ברכבת וצעדנו מהתחנה לכוון תיאטרון השלדוניאן. כבר מרחוק נשמע רחש מוזר שהלך וגבר. דמיינתי שסביב התאטרון עומדים נזירים שמדקלמים מנטרות ותוקעים בחצוצרות ענקיות כמו בדהרמסאלה. כשהגענו מתנשפים, חצי שעה לפני סגירת הדלתות, גילנו שאת בנין התאטרון מקיפים מאות מפגינים, שוטרים על סוסים, והרבה סקרנים.
המפגינים לא היו סינים, כמו שאפשר אולי לצפות, אלא דווקא נזירים טיבטים. הם היו נזירי גלוגפה, הכיתה דתית אליה הדלאי לאמה עצמו משתייך. הם צעקו "דלאי לאמה – תפסיק לשקר!" ונראו לא שלווים בכלל. הם המשיכו לצעוק במשך כל ההרצאה.
רוצים לאהוב את הדלאי לאמה
הכרטיסים לארוע נמכרו חודשים מראש. האולם היה מלא, והתישבנו על הדרגשים הלא נוחים. השלדוניאן נבנה במאה ה-17, ולאנשים אז לא היה גב ולכן הארכיטקסט כריסטופר רֶן לא הורה לבנות משענות. אנחנו בודהיסטים, אז ישבנו זקוף ועשינו את עצמנו כאילו לא אכפת לנו. אבל אין מה להגיד שרֶן ידע לתכנן בניינים נאים ביותר.
גם האנשים באולם נראו לי נאים. בודהיסטים כאלה, קצת היפים, אבל מאוקספורד. בפתיחות לא אנגלית האשה הצעירה שישבה לצדי סיפרה לי שהיא באה להרצאה למרות שאינה יודעת דבר על הדלאי לאמה. אחיה הבודהיסט נהרג בתאונה לפני שנתיים, והיא באה לכאן בעקבותיו והביאה טבעת שהיתה שייכת לו. ראיתי שהיא ההתרגשה, והתרגשתי איתה.
הדאלי לאמה היה חביב ביותר, בזה אין ספק. הקהל אוהב אותו בשל כך. פרופ' גומבריץ שקיבל את פניו בגלימה טקסית צבעונית, דיבר על כך שאנשים רוצים לאהוב מישהו כמו הדלאי לאמה. זה נכון. גם אתאיסטים ואקדמאים רוצים מנהיג רוחני. אנשים רוצים מודל מוסרי, מישהו עם אופק, פתוח, לא דוגמטי. העולם לא צריך עוד אנשי דת חמומי מוח וצדקניים, אבל הוא כן צריך אנשים מעוררי השראה. והדלאי לאמה מעורר ועוד איך.
חבל שהעולם האתאיסטי אינו יודע לייצר מנהיגים רוחניים מעוררי השראה. דוקינס נראה כמו תלמיד בית ספר פרטי שכועס על ההורים שלו, ודנט עסוק מדי בהתעמלות אינטלקטואלית. אני לומד מהם הרבה, וחושב שהם מעוררי השראה בדרכם, אבל לא באותו אופן שמורים בודהיסטית מעוררים בי השראה. לא לחינם הדלאי לאמה ותיך נאת-האן זוכים לפופולריות כאן. משהו באישיות שלהם קוסם. משהו ששויף לאורך זמן על ידי תרגולי תודעה ועל ידי תפיסת עולם מסויימת. הם באמת הרבה מאוד נחמדים, ענווים, ומלאי שמחת חיים. הם מגלמים בגופם את האפשרות לחיים טובים יותר, ולא רק את הביקורת כלפי כל מה שרע בעולם שלנו.
האל הזועם דורג'ה שוגדן מפריע להרצאה
כשנכנסנו נ' אמרה שהיא מאוד מקווה שהוא יגיד משהו על המפגינים בחוץ. באמצע ההרצאה הוא פתאום נזכר ואמר. בנוסף לחצאי הבדיחות שתיבלו את דבריו – על כך שהמפגינים מלווים אותו במסעותיו בעולם ובטח עושים חיים משוגעים, ועל כך שהוא דואג לבריאות הגרונות שלהם – הוא הוסיף בחטף שמדובר בסכסוך שנמשך מאות שנים, ושהוא עצמו היה חלק ממנו עד שנות ה-70. המפגינים, אמר, עובדים יישות (או רוח) מסוימת ולכן הם אגרסיבים כל כך. הוא בעצמו עבד את היישות הזו אך מהרגע שהוא הכיר בבעיה הוא הפסיק. לא הבנתי כלום.
כשחזרתי התייעצתי עם ידידי הטיבטים ובסופו של דבר אור רכלבסקי הפנה אותי למאמר שהוא כתב פעם על הנושא. בזמנו של הדלאי לאמה ה-13 הסכסוך בין שתי הכיתות הראשיות בטיבט, הגלוגפה והניאגמה הגיע לשיא של איבה (שמקורותיה בימי הדלאי לאמה החמישי).
מנופף בחרב ורוכב על נמר לבן. דורג'ה שוגדן
הגלוגפה היא הכיתה אליה משתייך הדלאי לאמה, ובתוכה קיים כבר מאות שנים מתח בין הדלאי לאמה למנהיגים אחרים שחוששים לטוהר התרגול. בעוד הדלאי לאמה נוטה להיות פתוח לתרגולים אחרים, מתנגדיו מנסים להדיר אותם. הם רותמים לשירותם את היישות הזועמת דורג'ה שוגדן אשר בשמו, או בכוחו, אפשר להגן על טוהר הגלוגפה אפילו באלימות. כמובן שחסידי דורג'ה מציגים תמונה קצת אחרת ממה שציירתי פה. מי שרוצה להתעמק יכול לקרוא בויקיפדיה, אצל סטיבן בצ'לור, עוד בויקיפדיה, ובאתר הזה. (גילוי לא נאות: לא קראתי הכל).
זו היישות אותה הזכיר הדלאי לאמה (הנוכחי) בהרצאה באוקספורד. כיוון שהוא התחנך במסורת הגלוגפה, גם הוא עבד את היישות הזו, עד שלמד את ההיסטוריה שלה, ואת ההשלכותיו של הפולחן. כיוון שכך, הוא אסר על כך והורה להוציא את הפולחן הזה מהמנזרים הטיבטים בהודו. במילים אחרות, הוא התנגד באופן נחרץ לרעיון שצריך בכל מחיר לשמור על טוהר הכת בה הוא צמח. מתנגדיו כמובן האשימו אותו בחוסר סובלנות דתית, ובדיכוי פולחן טיבטי עתיק.
הנה דוגמה לבעייה מוסרית מעניינת שצריכה גם להעסיק אותנו. האם בשם הסובלנות צריך להתיר פעילות שחותרת תחת הסובלנות, ומטיפה לאלימות ולטהרנות על רקע דתי, פולחני או אתני? אם אני מבין את הפרטים נכון הדלאי לאמה חושב שלא צריך להתיר את זה.
הפלות
רוח הפתיחות שלו לא מוגבלת לעניינים פנים בודהיסטים. הדלאי לאמה ידוע בתור מי שמתעניין ותומך במחקר מדעי של מדיטציה ובמדע בכלל. הוא רוצה ללמוד מהמערב לפחות כמו שהמערב רוצה ללמוד ממנו. הוא מוכן לאמץ רעיונות מדעיים, לפתוח את המסורת לביקורת חיצונית, והוא מאוד אוהב לשוחח עם מדענים. שיחה כזו אכן התרחשה באוקספורד בסוף ההרצאה.
מבין השאלות שנשאלו משהו אחד ראוי לתשומת לב מיוחדת. אחד הפרופסורים (איני זוכר את שמו) סיפר שהוא עוסק בטיפול ומניעה של לוקמיה בעולם השלישי. הוא הסביר שזן מסוים של לוקמיה הוא גנטי, ושאפשר לזהות אותו בקלות בשלבים מוקדמים של ההריון. ילדים שנולדים עם המחלה נידונים לחיים קצרים של סבל, שכן אין אפילו משאבים מינימליים לטפל בהם. אחת הבעיות במדינות בודהיסטיות היא שישנה התנגדות דוקטרינלית להפלות. בודהיסטים מחשבים את גיל האדם מרגע ההפריה, לא מרגע הלידה. העובר נתפס כיצור חי עם תודעה. מה הדלאי לאמה חושב על כך?
המנהיג הרוחני של טיבט לא היסס הרבה לפני שאמר שבמקרים כאלה, באופן יוצא מן הכלל, הפלה היא הפעולה הנכונה. נראה את האפיפיור מגלה גמישות כזו. אני מקווה שמישהו הקליט אותו כי המילה שלו יכולה לחסוך הרבה סבל למליוני (!) אמהות וילדים בעולם השלישי.
הבודהיזם עוסק בהפחתת הסבל, והדלאי למה הוא אדם טוב לב וחכם, שהפחתת הסבל לנגד עיניו.
אולי בגלל שהמקור העיקרי של כסף ותמיכה פוליטית לדלאי-למה נמצא בחלק בעולם המערבי שמחשיב את עצמו ליברלי ונאור, יודע הדלאי-למה שביום שהוא לא יגלה "גמישות" בנושאי ההפלות החגיגה תסתיים.
עד עכשיו העסק עובד יופי. מלונות חמישה כוכבים, טיסות במחלקה ראשונה, פגישות עם שועי עולם.
אז אם צריך להראות גמישות – אז נראה גמישות.
האפיפיור לעומת זאת שולט ביד רמה באחד הארגונים העשירים בעולם. יש לו מאות מיליוני מאמינים שתורמים כסף כל שבוע.
העסק הזה מתקתק יפה מאד כבר כמה מאות שנים – מודל מאד מוצלח.
למה הוא צריך להיות גמיש?
"גם אתאיסטים ואקדמאים רוצים מנהיג רוחני"
אולי "אקדמאים" (מה זה אקדמאי? כל אחד עם תואר ראשון חבר הסתדרות האקדמאים?) רוצים "מורה רוחני", אבל אתאיסטים בטח לא.
דרך אגב – מה זה "מורה רוחני"?
אתאיסט מונחה ע"י רציונל ולא ע"י מורה כזה או אחר. בגלל זה אין צורך שדוקינס או פרקינס או היצ'נס יהיו "מורים רוחניים". הם פשוט מיטיבים לבטא כל אחד בדרכו את הלך המחשבה האתאיסטי.
אבל ביום שדוקינס (או כל מישהו אחר) יגיד לי לעשות משהו רק בגלל שהוא "מורה רוחני" אז אני אגיד לו איזה עץ הוא יכול לנענע…..
http://youtube.com/watch?v=fYEOSCIOnrs
הוידאו באמת חרטא. מתאמץ להצחיק ולא מצליח.
אתה באמת חושב שהדלאי לאמה, ולצורך הענין כל אחד אחר, עושה הכל רק בשביל תאוות בצע? מחשבה אומללה. ברור שיש פוליטיקה, אבל לא הכל תאוות ממון ונוחות. אם הוא היה רוצה לשמור על הנוחות האישית שלו הוא היה מקבל את התנאים של סין בשנות החמישים, ונשאר בארמון.
אגב, אתאיסט זה אדם שלא מאמין באלוהים. לא אדם (כמוך?) שלא מאמין בכלום. אתאיסטים רוצים ללמוד ויש להם ענין עמוק בדיוק כמו לאנשים דתיים בחיים ו"ברוח האדם" או איך שלא תקרא לזה.
אני קראתי לזה "רוחני" ואם זה לא נראה לך תנסה להתמודד.
"המנהיג הרוחני של טיבט לא היסס הרבה לפני שאמר שבמקרים כאלה, באופן יוצא מן הכלל, הפלה היא הפעולה הנכונה".
זה בדיוק ההבדל בין אדם מואר, מורה אמיתי,
לבין כל מיני אנשי דת פנאטיים שפועלים על פי דוגמות חד מימדיות.
לדלאי לאמה יש, מן הסתם, מאגר אין סופי של ידע, כללי, דתי ומוסרי, כשבראשו, אכן, מניעת הסבל בעולם, וזה כנראה מה שמנחה אותו..
אכן, מעניק הרבה השראה.
תודה!
יש כאלה שלא מצליחים להתרשם מהוד קדושתו והוד מנהיגותו של הדלאי למה. כולה בן אנוש.
"אתה באמת חושב שהדלאי לאמה, ולצורך הענין כל אחד אחר, עושה הכל רק בשביל תאוות בצע?"
הדלאי-למה ושכמותו לא רק עושים זאת מתאוות בצע כמובן. יש גם את האלמנט של שליטה וכח…..
ברור שהוא העדיף לברוח מהסינים. כי הסינים לא אוהבים מנהיגים דתיים ובכל רגע נתון יכול מנהיג דתי למצוא את עצמו באיזה גולאג כי הקומיסר המקומי חושב שהוא צבר יותר מדי השפעה (ע"ע פאלון גונג).
לעומת זאת הוא מצא את עצמו בתנאים "נוראיים" בדהרמסאלה.
ובכלל – חוץ מלקבל 180 אלף דולר לשנה מה סי-אי-איי איך הוא בדיוק קידם את עניינם של הטיבטים? גם במהומות האחרונות הוא לא הוביל אלא נגרר, וכשסוף סוף שמעו אותו אז זה היה בקריאה להפסקת האלימות.
העיקר שהוא יתחכך בריצ'רד גיר ושרון סטון ויסנוור את המערבי הטיפוסי הלכאורה נאור בכל מיני סיסמאות (אפילו יש לו מבטא חמוד כזה) כשהטיבטי הממוצע לא יודע מאיפה תבוא הארוחה הבאה.
בקיצור עם הדלאי-למה הזה יש דיבורים כמו חול ולטיבטים אין מה לאכול.
"לא אדם (כמוך?) שלא מאמין בכלום."
נו טוף. אז נכנסנו לאד-הומינם. כמה צפוי.
העברת את המסר שלך כבר בתגובה הראשונה.
והנה עוד דוגמה להערצה עיוורת:
איילת כותבת:
""המנהיג הרוחני של טיבט לא היסס הרבה לפני שאמר שבמקרים כאלה, באופן יוצא מן הכלל, הפלה היא הפעולה הנכונה".
זה בדיוק ההבדל בין אדם מואר, מורה אמיתי,
לבין כל מיני אנשי דת פנאטיים שפועלים על פי דוגמות חד מימדיות"
זה ההבדל בין אדם מואר לפנאטיים אמיתיים? זה מה שעושה אדם למורה אמיתי?????
כי אם ככה, אז אני מכיר כמה מאות אנשים מוארים כנראה……
"לדלאי לאמה יש, מן הסתם, מאגר אין סופי של ידע, כללי, דתי ומוסרי, כשבראשו, אכן, מניעת הסבל בעולם, וזה כנראה מה שמנחה אותו.. "
מאגר אין סופי""????? לא פחות הא? מן הסתם.
מזכיר לי את השיר של אריק אינשטיין – "כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה"
איפה מפסיקה הערכה ביקורתית של רעיון ומתחילה הערצת השליח?
הדלאי-למה כולנו עפר לרגליך.
והיות ולא אהבת את הקליפ הראשון, אז הנה שני אחרים שמיליונים חושבים שהם מאד מאד מצחיקים:
http://youtube.com/watch?v=NquFVO44lvg&feature=related
http://youtube.com/watch?v=krb2OdQksMc&feature=related
אבל מה זאת אומרת *עוד* דוגמה? ושים לב, אצלי בבלוג מותר לכל אחד סימן שאלה אחד. אחד בשבוע, לא אחד בתגובה.
תראי איילת, לא שאני נהנה להסכים עם מגיב כזה, אבל אל לא חושבת שיש בזה משהו? מהירות התגובה היא לא העיקר כאן ולוא דווקא מצביעה על נכונות דבריו.
אבל נראה לי שאני יודע למה התכוונת. יש משהו בספונטניות של מורים גדולים שמעיד על העדר קונפליקט פנימי. זו לא רק המהירות, אלא גם הגמישות, חוש ההומור, והיכולת לאלתר.
"אבל מה זאת אומרת *עוד* דוגמה"
איני טוען שהינך מעריץ עיוור, אלא שתגובתה של איילת מצטרפת לשורה ארוכה של תגובות של אנשים שמשילים כל איפוק ("אדם מואר". "ידע אין סופי") ברגע שהם שומעים את שמו של הדלאי-למה ומפסיקים לחשוב בצורה רציונלית.
ושים לב על מה: הדלאי-למה הביע דעה די מקובלת בעולם המערבי (אם יש חשש לנזק גנטי אפשר לעשות הפלה), לא בדיוק דעה מהפכנית שהקהל שלו יעלה על בריקדות נגדה.
אני לא בטוח שאיילת היתה אומרת שירה אם איזה מויישלה היה טוען את אותו הדבר ובטח לא הייתה חושבת שמויישלה הוא מורה רוחני מואר.
"יש משהו בספונטניות של מורים גדולים שמעיד על
העדר קונפליקט פנימי. זו לא רק המהירות, אלא גם הגמישות, חוש ההומור, והיכולת לאלתר."
זה לא מורה גדול. לי זה נשמע יותר כמו תיאור של פוליטיקאי משופשף.
רונלד רייגן היה ידוע בכל התכונות האלה. חוש ההומור שלו והעדר הקונפליקט הפנימי (לפחות הוא לא הראה כזה לציבור) היו מאפיינים ברורים.
רונלד גם היה שחקן והדלאי-למה הוא בהחלט פוליטיקאי משופשף.
חלק מתכונותיו של פוליטיקאי טוב זה לדעת לאיזה קהל הוא מדבר ותמיד כשהוא מדבר אל קהל מערבי ליברלי הוא תמיד נותן את הדעות שהקהל הזה רוצה לשמוע (אי אלימות, אפשר הפלות וכו').
לי קשה לקבל אנשים שטוענים שאין להם קונפליקט פנימי כלשהו (ואני חושב שגם הדלאי-למה לא יטען שאין לו קונפליקטים פנימיים).
To be juicy is to be: a fearlessly joyous optimist, a troublemaker tirelessly afflicting the comfortable, a passionate lover of good talk and tasty food, an anonymous prophet hovering over the cosmological riddle, a frequent violator of the ordinance against indecent exposure of the heart, and a guerrilla in the insurrection against the dream molesters everywhere
Rich Heffern
אבל אם חיסול הסובל היא דרך לגיטימית לחסוך סבל, ולאור העובדה שמי שסובל זה התינוק והאמא, אז נראה שההגיון מחייב לחסל לא את העובר, אלא את התינוק והאמא. העובר לא סובל. אם יש מליוני ילדים ואמהות שסובלים, אז ההגיון הזה מחייב לחסל אותם.
בהגיון מעוות אפשר להביא כל רעיון לאבסורד. הרי אתה יודע שלא מדובר בתינוק, אלא בעובר, ושהוא בעצמו עדיין לא סובל מהמחלה.
הבודהיסטים מסכימים שצריך להמנע מהפלה. לאור זה, אני שמח שמישהו בר סמכות בעולם הזה מוצא לנכון להגיד שאפשר לשקול מקרים לגופם ולא ללכת באופן עוור אחרי איזה כלל דתי. אגב הוא אמר את אותו הדבר על נסויים בבעלי חיים.
אלהים אדירים! לא התכוונתי למהירות התגובה שלו כפקטור המשמעותי, ממש לא! התכוונתי לגמישות המחשבתית שהוא הפגין, ויותר מכך –
לחוסר הכבילה המחשבתית!
אני אכן מאמינה שלדלאי לאמה יש מאגר עצום של ידע רוחני,גם כזה שנלמד בשנות הכשרתו הארוכות, ואולי גם כזה שהגיע אליו בדרכים אחרות,
מה שניסיתי לומר הוא, שלדלאי לאמה יש פרספקטיבה רחבה ועמוקה דייה, כדי לאפשר לו לקבל החלטות בצורה שהיא לא דוגמאטית, לא חד מימדית, ואולי מפתיעה,
אסף הזכיר את האפיפיור כדמות שמעניין איך היא היתה מגיבה בסיטואציה דומה.
אותי מעניין איך הרבנים הראשיים היו מגיבים. הרב עובדיה יוסף ואחרים.
אסף, מבט קליל אחורה בהיסטוריה מראה שהגיון מעוות יכול להראות גם מאוד ישר, תלוי מאיפה מסתכלים ואיך.
ותמיד עדיף לגלות את האבסורד בקריאת טקסט שמדגים אותו, מאשר על בשרך כשכבר קצת מאוחר מידי לעשות משהו (וואו, מלא דמן לא הייתי כזה דרמטי)
נכון שלהיתפס לדוגמות זה הרגל לא טוב, אבל זה לא מכשיר אוטומטית כל שבירה מפתיעה של דוגמה. (שיכולה בקלות להפוך לדוגמה חדשה)
הפלות זה נושא לא פשוט, בטח אם לא מגדירים באיזה גיל העובר מתחיל לחוש כאב, או כמה המידע לגבי המחלה שהעובר סובל ממנה וודאי ואמין, או כמה אפשר לחזות כמה מישהו אחר יסבול או ישרוד.
תקן אותי אם אני טועה, אבל הדלאי לאמה הוא צמחוני ומאמין בצמחונות, ובכלל הבודהיזם מאמין באי אכילת יצורים חיים אחרים.
אז בטיבט הגבוהה היה להם את התרוץ שקשה להתקיים בתנאים קיצוניים שכאלו על צמחונות בלבד. קיבלו אישור. גמישות. סבבה.
איך הסוגייה הזו רלוונטית היום? איך היא רלוונטית במקדשים בהודו?
נכון רב הנזירים רב הזמן אוכלים אורז, אבל במסעדות במקדשים יש אפשרות לקנות מומו ממולא בבשר. לא למענם של התיירים במקום, למענם של הנזירים.
איך זה מסתדר עם העקרונות?
אפרת,
הדלאי לאמה הוא לא צמחוני. על פי עדותו הוא ניסה, נעשה חולה, והרופאים (הטיבטים) דרשו שיחזור לאכול בשר.
מלבד זה אין לי תשובה מוחלטת לשאלה שלך. באופן כללי נזירים בודהיסטים אוכלים מה שנותנים להם, וזה כולל בשר, כי סירוב לנתינה נחשב לעוול גדול כלפי הנותן.