למי שייך המחקר האקדמי?

מקרה מעניין במיוחד של זכויות יוצרים תפס לי את העין. בלוגר אחד, שהוא כניראה פרופסור סטיבן שאווירו, עמד לפרסם מאמר בספר שאמור היה לצאת בהוצאת אוקספורד יוברסיטי פרס. רגע לפני שעמד לשלוח את המאמר, גילה סעיף לא שגרתי בחוזה שמעניק להוצאה את כל הזכויות על המאמר שלו. וכשאני אומר הכל, אני מתכוון הכל.

פיתרון לבעיית 12 השלבים של התהוות מותנית

במאה החמישית לפני הספירה פעל בהודו פילוסוף שהציג רעיון מהפכני של סיבתיות אתית השולטת על התהוות האדם. בעולם בו מרכז הכח הדתי עסק במיתוס של בריאה וקיום, וחיפש, קצת כמו אפלטון, אחר מהות קבועה לאדם ולעולם – אם תרצו "נשמה" שהיא גם ארצית וגם אלוהית – הבודהה הציע פרספקטיבה אחרת לגמרי. לסיבתיות האתית הוא קרא…

הפיתרון לבעייה של התהוות מותנית

מי שמתחיל ללמוד על בודהיזם מגיע באיזה שלב ללמוד על 12 השלבים של התהוות מותנית, והמפגש אינו פשוט – הנוסחה הזו גם קשה לזכירה וגם לא בדיוק אינטואיטיבית. יכול להיות, טוענים כמה חוקרים, שבמקור הבודהה לימד משהו קצת אחר והנוסחה היא בעצם תוצר של חיבור לא מוצלח של כמה רעיונות.

מחקר: ישראלים מדמיינים שהם מאושרים גם כשהם בבוץ

מסתבר שאפשר לשכנע אומה שלמה שלמרות שרע לה, בעצם טוב לה. למרות שלא רוצים שתדעו, זה מה שעולה מסקר שפורסם על ידי מכון גאלופ. נטע אחיטוב פירסמה בהארץ כתבה מעניינת על מדד האושר הלאומי הגולמי והעניין הגובר באתוס חלופי לצמיחה כלכלית.

לידה מחדש בהודו

לידה מחדש היא נושא קשה. למרות שרבים מאיתנו מתעניינים בבודהיזם ובהודו, קשה לנו לקבל את הרעיון שאדם שמת יכול להוולד שוב בעולם הזה. אני יכול לפחות לדבר בשם עצמי – שום דבר ממה שלמדתי על העולם לא מראה לי שהמתים נולדים שוב, ותפיסת העולם המדעית שאני בגדול מקבל לא ממש תומכת בזה. אבל למה להיכנס…

הספר דברי אמת (דהמפדה) יצא לאור בהוצאת פרדס

אני שמח לבשר שבשעה טובה יצא לאור התרגום של הדהמפדה מפאלי לעברית. אפשר לרכוש אותו עכשיו בחנויות (המובחרות כמובן) וכן ישירות מהוצאת פרדס במחיר מוזל.

מה בודהיזם תרם למדעים הקוגניטיביים

ומה היינו רוצים שהוא ייתרום בחלומותנו המדעיים על בודהיזם ופסיכולוגיה כבר נכתבו מילים הרבה, למרות שיש עדיין מה לומר. בתוך זה נכתב גם קצת על בודהיזם ומדעים הקוגניטיביים, נושא שמדי פעם מגיע לכותרות מגזינים או לתוכניות תעודה בBBC אולי בגלל שנזירים טיבטים בתוך מכשיר EEG עדיין מלהיבים את הדמיון שלנו. אבל לא רק זה, גם…

מי לא רוצה לדעת כמה מרוויח השכן

פרדוקס איסטרלינג מתאר מצב בו בעלי הכנסה גבוהה מדווחים שהם מאושרים יותר (בממוצע) מבעלי הכנסה נמוכה, למרות שהשוואה בין מדינית והיסטורית מראה שעלייה בהכנסה לנפש אינה מלווה בעלייה באושר הממוצע באוכלוסיה.