הפיתרון לבעייה של התהוות מותנית

אחד המאפיינים המרכזיים באנושיות שלנו היא היכולת לשתף פעולה ולהתחלק במשאבים באופן כמעט אלטרואיסטי מתוך תקשורת והבנה הדדית. אלטרואיזם כפשוטו אינו עובדה "טבעית" דווקא, כמו שרטוריקה רוחניקית לפעמים מנסה לטעון. אם אלטרואיזם היה באמת תכונה טבעית ופשוטה לא היינו צריכים דת, פילוסופיה, אידאולוגיה או רוחניות כדי לעודד אותנו להתגבר על האנוכיות.

בדרך לעבודה שמעתי ברדיו ארבע את נוויל ברודי. ברודי היה מן גורו שלנו בימים שאני ונדב שליו עשינו צחוקים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. הוא זה שהחליף את השם של המקצוע מעיצוב גרפי לתקשורת חזותית וכניראה שימש השראה לשינוי הגדול שהנהיג שמעון זנדהאוס במחלקה בבצלאל. אנחנו היינו כיתת הניסוי של זנדהאוס – השנה הראשונה שלו על…

בעקבות הרשימה של תומר מהודו, העפתי מבט בגורו עליה הוא כתב "התאכזבתי ממנה קשות". אל תטרחו, השיחה איתה ביוטיוב שעממה אותי כל כך שהפסקתי אחרי חמש דקות. אבל בצד קלטתי קישור לשיחה עם גנגהג'י. כשהייתי בהודו, לפני המון זמן ולא בנסיבות הכי כייפיות בעולם,

כולנו מכירים את הסיפור של פסח, ועוד יותר מזה, את הסיפור כפי שהוא מסופר ומבואר במערכת החינוך הממלכתית (אם היינו בה). קבוצה של עבדים מובלת על ידי מנהיג כריזמטי ובעזרת כוחותיו האיומים של האל, משתחררת ובורחת מעבדות לנדודים ארוכים במדבר, שבמסגרתם היא מתעצבת כעם שמסוגל וראוי להכנס ולשכון בארצו.