ברשימה שפרסם גלעד סרי-לוי הוא מבקר את הרעיון של קשיבות במקום העבודה. האופי של הביקורת נשכני, ובעצם לא עוסק בקשיבות עצמה בה הוא ממילא לא מבין, אלא בעיקרון של שיפור איכות החיים בעבודה, שהוא רואה אותו כחלק ממזימה צינית של בעלי ההון.
חזרתי מכנס על קשיבות בעבודה mindfulness in the workplace. להלן סיכום קצר של הרשמים. הרחבה אולי בהמשך. יש כבר הרבה מחקר על קשיבות כטיפול מניעתי לכמה בעיות פסיכולוגיות. עכשיו עסקים ואירגונים מתחילים להתעניין ביישום של זה אצל מי שאינם ממש חולים, אבל נמצאים בסיכון או סובלים באופן מינורי.
אני בעד צעדת המיליון. למרות שהדבר האחרון שאני מחבב זה צפיפות ויזע, אם הייתי בישראל הייתי מצטרף אליה ואל ההפגנות הקודמות. עצם הקיום של הפגנות ענק הוא כמובן הצלחה כבירה, וכמו שהיינו אומרים בבריגדה מי שלא יבוא להפגנת המיליון בגלל עצלנות או פינוק הוא ביצה סרוחה. אבל כיוון שעברנו את שלב "הפגנה לא חשוב על…
"העם דורש צדק חברתי" מסכמת אורטל דבוש במאהל של קריית מלאכי שמוסיפה שבשבילה כהנא הוא המלך ושביבי יעזור. אני מאמין לדרור פויר שהביא את דבריה, אבל גם אם היא לא היתה קיימת היה אפשר לדמיין אותה. זה יפה ומרגש שבתל אביב ובקריית מלאכי רוצים צדק חברתי והפערים לרגע כאילו נעלמים. אבל רק כאילו. הצדק של…
חמש מחשבות.
מחקר כולל בדרך כלל הרבה עבודה עצמאית, למידה של חומר רב, מחשבה יצירתית וביקורתית, ניהול זמן קפדני, משמעת עצמית, ויכולת קומוניקטיבית גבוהה שבאה לידי ביטוי בכתיבה לכל מני פורומים והרצאה בפני קהל. כשמסתכלים על זה ככה, מישהו עם חבילת הכישורים האלה הופך לפתע מנרד אקדמי מוזר למועמד שיהיה חבל לא להכניס אותו לעסק שלך.
