ארנב על הירח
כשהייתי בסרי לנקה צילמתי במקדש אחד פרסקו שמציג ארנב על הירח. כששאלתי מה זה אומר, הפנו אותי לסיפור הג'טקה הבודהיסטי שמסביר בדיוק איך הגיע הארנב לירח. סיפורי הג'טקה הם סוגה בודהיסטית של סיפורי הלידות הקודמות של הבודהיסטווה, לפני שהפך לבודהה.
ארנב על הירח. מקדש מהאטלה בסרי לנקה.
באחד מהסיפורים האלה הבודהה היה ארנב שהחליט יחד עם חבריו — הקוף, הלוטרה, והתן — לתת מזון לברהמין שיקרא בדרכם. באותו היום כל אחד מהחברים אסף די מזון, ואכן ברהמין נודד נקרא בדרכם. אבל הארנב, שניזון על עשב, לא יכול היה להציע דבר לברהמין. כיוון שנדיבותו לא ידעה גבול הוא החליט להקריב את בשרו למאכל. הוא הורה לברהמין להכין מדורה, ואחרי דין ודברים קצר, בו גילה לו הברהמין שאינו אלא אינדרה ראש האלים, הוא זרק את עצמו בלי למצמץ אל הגחלים הרושפות. (לא לפני שפלה את הכינים מפרוותו. בתור הבודהה לעתיד הוא לא היה רוצה להיות אחראי למותם של יצורים אחרים). הברהמין כאמור לא היה אלא אינדרה ראש האלים, והארנב כאמור היה הבודהיסטווה שנדיבותו לא יודעת גבול. לאות תודה אינדרה צייר את דמותו של הארנב על הירח, למען יזכרו הדורות הבאים את נדיבות ליבו של הארנב-בודהיסטווה.
סיפור נאה לכל הדעות, ויש האומרים אפילו מעורר השראה. אבל מה לכל הרוחות משמעות הסיום? למה מחבר הסיפור חשב שעל אינדרה לצייר את הארנב דווקא על הירח? מה זה בכלל אומר?
תבליט אבן מהודו של הרגע לפני הקפיצה אל האש. (באדיבות אתר ממשלת הודו)
אחת ההנחות שעושים חוקרי מיתולוגיה היא שסיפורים כאלה מחוברים כדי לענות על שאלה או בעייה, או להסביר משהוא שבאופן אחר אי אפשר היה להסביר אותו. נראה שהסיפור הזה מסביר למה הארנב הגיע לירח, אבל מדוע צריך היה להסביר דבר כזה מלכתחילה?
מבדיקה רוחבית של הנושא מסתבר שמיתוסים שקושרים את ארנב לירח התפתחו במקסיקו ובאזורים מסויימים של אפריקה [לפחות ע"פ האתר הזה]. זה הרמז הראשון ששולח אותנו לחפש את התשובה בצורות השונות בהן נראה הירח באזורים שונים בעולם. שלא כמאמר השיר, זה לא בדיוק אותו ירח שמביט עלינו מכל מקום. אפשר לראות את זה למשל בדגלים של מדינות מוסלמיות שנמצאות בקווי רוחב שונים [תודה לגאורג פון היפל על המידע].
אם נוסעים מכאן לאסיה הירח למעשה לא משתנה. כאן באנגליה, בצפון ארה"ב ובקזחסטן הירח המלא נראה פחות או יותר ככה:
אבל קווי הרוחב דווקא כן משפיעים על מראה הירח. אם אני אסע דרומה, למשל לישראל, ואוסיף ואדרים, הירח ייראה בשלב כלשהו ככה:
ככה פחות או יותר הוא נראה על קו המשווה. לפחות ככה אני זוכר אותו, ואין לי דרך לוודא את זה: קשה מאוד למצוא תמונות של הירח מקו המשווה באינטרנט. האמת העצובה היא שהרוב המכריע של התוכן ברשת, כולל תמונות של הירח, מיוצר בצפון חצי הכדור העליון — באירופה ואמריקה. אבל בדרום הודו וסרי לנקה הירח באמת נראה פחות או יותר ככה והארנב נראה בבירור. למי עדיין מתקשה הנה קצת עזרה:
אז נכון שהסיפור על הבודהה/ארנב שהגיע לירח נפוץ היום במיתולוגיה הטיבטית, ואפשר למצוא אותו גם במסורת הבודהיסטית הסינית והיפנית, אבל בלי ספק המקור שלו הוא הודו, ואולי אפילו דרום הודו. רק שם היה צריך להמציא סיפור כזה כדי להסביר את הנוכחות של ציור של ארנב על הירח. כמו סיפורי ג'טקה אחרים, מאוד יכול להיות שהמקור הוא בכלל אגדה הודית עתיקה שקיבלה עטיפה בודהיסטית מאוחר יותר. זה לא היה קורה כמובן אם הסיפור לא היה נפוץ באזורים האלה, והוא לא היה נפוץ אלמלא היה מסביר באמת משהו שאפשר לראות בעיניים: ציור של ארנב על הירח.
ולמי שרוצה לדעת איך נראה הירח עכשיו, מצאתי את היישום הזה שנותן תמונה בזמן אמת. לצערי, גם המצג הדרומי של התוכנה הזו מציג את התמונה הצפונית, רק הצל הפוך…
והקטע על פליית הכינים נפלא.
עם זאת הבעיה שמתעוררת היא מה יעשו הכינים המסכנות עכשיו? הרי עד כה הם ניזונו מדמו של הבודהה (באדיבותו הרבה כמובן, שהרי יכול היה לפלות אותם קודם), אבל האם הגשת בשרו לאינדרה במקום להם היא לא מקרה של העדפה לא הוגנת של אלים על פני כינים, שלא לומר לקקנות בוטה?!?!?
נראה לי שיש כאן מקרה נוסף של בעיה תיאולוגית שהעסיקה את הנוצרים: רצח חפים מפשע כתוצאה משליחותו של המושיע (ראה: http://www.fatherdave.org/article/article_92.html )
ואני תמיד חשבתי שכתמי המכתשים על הירח דומים לתמונת פרופיל של הקויוטי מהלוני טונס (רק הראש):
http://www.isholf.is/odins/myndir/wile11.gif
פוסט מעולה.
אהבתי במיוחד את הקטע שהירח בכל דגל שונה קצת עפ"י הדרך בה הוא נראה שם…
הארנב – או שמא, ארנבת – בירח הוא סמל אלכימי מרכזי.
שלא מוצא חן ולא ברור. למה שארנב יקריב את עצמו ובשרו לראש האלים? לא מוצא חן בעיניי ראש אלים שאוכל ארנבים, ולא מוצאים חן בעיניי ארנבים שחסים על כינים שניזונים מבשרם, ולא על עצמם.משהו בסיפור הזה לא מסתדר לי.
פוסט מעניין, שילוב מוצלח של בודהיזם ואסטרונומיה (אסטרובודהיזם?). חידשת לי בעניין זוית הירח הנגלית לצופה בקווי רוחב שונים, אך התופעה היותר מעניינת לטעמי היא העובדה שבאותו קו רוחב תמיד יראה הצופה רק פנות אחת של הירח. הסיבה היא שזמן היממה הירחית שווה בדיוק לזמן ההקפה שלו את כדור הארץ ולכן אותו צד פונה תמיד אלינו והצד השני הוא "הצד האפל של הירח". בעניין הדגלים עם סמל הירח, האמת היא שבהתחלה פיקפקתי אבל אולי יש צדק בדברך- תורכיה שהירח בדגלה פונה שמאלה היא הצפונית מהשלוש (38 צפון) , אחריה פקיסטן עם ירח פונה למטה ושמאלה (28 צפון) והדרומית ביותר מאוריטניה (20 צפון) שהירח בדגלה פונה למטה. האמת שעדיין לא השתכנעתי לגמרי כי אם כך הירח בישראל צריך להיות בנטייה אלכסונית. די נדהמתי לגלות שלא זכרתי נכון את צורת הירח – הירח בארצנו אכן נוטה באלכסון. מדהים עד כמה תבוע בנו דימוי של ירח צידי שכנראה צויר בארופה. לסיום עדיין לא הצלחתי להבין את הסיבה לתופעה של זוית שונה בקווי רוחב שונים ועוד יותר סיבכה אותי העובדה שיום למחרת שראיתי ירח "נוטה" באלכסון מטה, ראתה זוגתי יחד עם כותב הבלוג את הירח נוטה באלכסון למעלה (במהלך שעות היום). אשמח לשמוע את תשובתכם המלומדת
אני מודה שאיני מבין את שינוי זווית הסהר. הזווית נראית שונה בכל שעה משעות הלילה/יום וזה עומד בסתירה לעניין הדגלים אליו הגעתי מאתר של איזה פיסיקאי (קישור בגוף הכתבה).
אבל נראה לי שאין קשר בין זווית הסהר לזווית מראה הירח המלא. אם אתם מכירים אסטרונום – תשלחו אותו בבקשה לכאן.
ברור שהאגדה הזו נפוצה בתרבות הטיבטית, הסינית והיפנית.
הרי ראשית הבודהיזם היה בהודו ומשם הוא התפשט למדינות השכנות, יחד עם התפשטות הבודהיזם התפשטו ברחבי אסיה גם סיפורי הג'טקה.