תודעת המתחיל בגוגל
עדכון קצר בקשר לשאלה שלי מהרשימה הקודמת. המושג "תודעת המתחיל" (beginner's mind) קיבל פרסום במערב בספר "זן מיינד בגינרס מיינד" מאת המורה הגדול שונריו סוזוקי (לא להתבלבל ד.ט. סוזוקי שחיבר אף הוא ספרי זן פופולריים מאוד). תודה לתומר על ההפנייה המהירה.
ביקשתי לדעת אם למושג הזה יש שורשים בתרגול המסורתי של זן לפני בואו למערב, או שזה עוד אחד מאותם רעיונות שהתקבלו במערב כאותנטיים בעוד שלמעשה מעולם לא היו חלק מרכזי של המסורת. תודו שיש בו ניחוח ניו אייג'י שלא נאמר פוסטמודרניסטי שמטשטש בכוונה את ההבחנה בין מתחיל למתקדם, בין מי שיודע למי שאינו יודע. רציתי לדעת מה היתה משמעות המושג הזה בהקשר המקורי שלו.
חיפוש קצת ברשת מזים כביכול את ההשערה שלי שהמושג הזה הומצא בשביל המערב המודרני. נראה שהוא דווקא נטוע במסורת הזן-בודהיסטית. לפחות זה מה שנכתב באתר "שביל הזן". מופיע שם ציטוט מאת דוגן שאומר כך: "אם שוֹשִין, תודעה של התחלה, אינה נכונה, כל מאמץ הוא לשווא ואינו אותנטי."
האתר מפנה לטקסט שנקרא "כוון התודעה ללימוד של דרך הבודהה" (Gakudô yôjin shû) מאת דוֹגֵן (סליחה אם תרגום הכותרת לא מדויק, הסינית הקלאסית שלי קצת חלושה הבוקר). דוגן חי במאה השלוש עשרה ביפן וייסד את מסדר הסוֹטוֹ-זן, וזה בשבילי די סמכותי ומסורתי. עכשיו רק ניתן לנסות ולגלות מה היה ההקשר המקורי.
לצערי ולהפתעתי לא מצאתי הפנייה לשום דבר כזה בתרגומים השונים שמפוזרים ברשת. ניסיתי למשל כאן וכאן אך ללא הועיל. בעניינים כאלה אני בדרך כלל פונה למפעל התרגום המצויין שמתארח על שרתי אוניברסיטת סטנפורד אבל הטקסט המדובר עדיין לא תורגם על ידם. (אני ממליץ בכל זאת לכל מי שמתענין בזן להכנס לאתר הזה).
אז נשארתי עם חצי תאוותי בידי. למרות שהאינטרנט קידם אותי לא מעט בענין הזה, לא הצלחתי למצוא את מקור המושג, ואיפה הוא מופיע ובעיקר מה היתה משמעותו בהקשר המקורי. מישהו מרים את הכפפה? יעקב רז? יובל אידו טל?
משהו בי בכל זאת עולז כשאני מגלה שלא לכל שאלה יש תשובה בגוגל. אפילו לא בגוגל סקולר. אני רק מקווה שיש מישהו שם בחוץ, סקולר בשר ודם, שיכול להאיר את עיני בנושא.
————————————————
אני רק רוצה לחדד את השאלה, במקרה ויש מישהו שיכול לענות עליה. אני חושד שמקור המושג עוסק בכלל בכוונה איתה מגיע המתרגל. אם אתה רוצה פרסום, הצלחה או מצבי תודעה נהדרים, אתה מגיע עם תודעת מתחיל לא נכונה. תודעת המתחיל שלך רק תפריע לתרגול. עדיף פשוט להתרכז בתרגול ולשכוח מהמטרות הנפלאות. אבל הפרשנות המערבית אותה שמעתי ממורים אחדים היא שבכל רגע צריך לראות את העולם כמו בפעם הראשונה, מתוך סקרנות ופתיחות, כמו ילד שחוקר דברים בפעם הראשונה. זה בעיני לא בדיוק אותו הדבר, ואני רוצה לדעת מה אומרים המאורות הגדולים במאה ה-13, וגם, למה לא, במאה ה-20.
הנה הפניה לטקסט שהזכרת:
http://www.terebess.hu/english/dogen3.html
וזה טקסט מקסים, שווה קריאה.
אבל הציטוט שחשבת שישנו שם הוא אחר:
If the begining is not right,myriad practices will be useless.
כמובן שייתכן שהמקור שמצאתי טועה בתרגום, אבל המשפט הזה מופיע בחלק שדן בחשיבות של מורה טוב מתחילת התרגול, כך שהקונטקסט הוא בפירוש לא של "תודעת מתחיל".
סוזוקי השני עוסק בשאלה
ויש לו תשובות רבות ושונות המרמזות שאין תודעה אליה על התלמיד לשאוף. חקירת התודעה היא מלאכת התלמיד בתנאי שאין היא מסיתה אותו מהחלק החשוב ביותר בתרגול שהוא התרגול עצמו.
אביב – תודה על ההפנייה. זה כניראה זה, ואני מהמר שאתה צודק בפרשנות. אבל באמת קשה לדעת מתוך תרגום לאנגלית.
מורד, יש כאן לטעמי איזו בעייה עם הביטול של המטרה וקידוש האמצעי (התרגול). התרגול נתפס גם כאמצעי וגם כמטרה, וזה נשמע באמת קצת כמו קואן שאיני יודע את פרושו. אני חייב להודות שאני לא לגמרי מבין את זה *בהקשר של הבודהיזם* למרות שאני יכול לזהות איזו אמת משחררת בתובנה שאין בשביל מה לתרגל והתרגול עצמו אינו בכלל "תרגול" אלא פשוט חיים נטולי דאגה. האם זו הייתה הכוונה המקורית? קשה בינתיים לדעת.
מה שאני מבין הוא שהתשובות לשאלות על התרגול נמצאות בתרגול
מי שמחפש אותן במקום לתרגל לא ימצא דבר
לא רוצה להיות גס רוח, אבל בשביל מה אתה מגיב כאן? תחסוך לי את המאמץ ותחזור לתרגל.
אסף שלום
הסיבה שהגבתי הוא שהזמנת דיוןבספר אותו אני קורא מזה זמן רב, לא היתה בתגובתי שום רמיזה טוקבקיסטית.
בספר כתוב:
יציבה "תנוחות אלה אינן מהוות אמצעי להשגת מצב התודעה הנכון. עצם היציבה מעיד על מצב התודעה הנכון. אין כל צורך להגיע למצב תודעה מיוחד."
עמוד 25
הספר נכתב ונאסף משיחות של סוזוקי עם תלמידיו האמריקאים.
ולכן דגשים מסוימים מתאימים יותר לתלמיד הזן המערבי מאשר ליפני
אני כמערבי נוטה להעדיף פרשנות ושיחה על תרגול ממושך
וכך אני קורא את ההנחיה
בברכה
.