דהמפדה

44

מי יידע את זו האדמה,

את עולמו של יאמה[1] והאלים שבו?

מי יבין את דברי החכמה[2] המוצגים כהלכה,

כאדם מיומן המלקט פרחים?[3]

45

החניך[4] יבין את זו האדמה,

את עולמו של יאמה והאלים שבו.

החניך יבין את דברי החכמה המוצגים כהלכה

כאדם מיומן המלקט פרחים.

46

משהבנת שהגוף הזה [חולף] כמו קצף,

משחדרת לטבעו האשלייתי,

משעקרת את חיצי-הפרח של מארה,

אתה יכול לצאת מטווח ראייתו של מלך המוות.

47

אדם אשר מלקט רק את הפרחים [של הנאות החושים]

ושדעתו נצמדת בתאווה,

המוות סוחף אותו כשיטפון אדיר הסוחף כפר רדום.

48

אדם אשר מלקט רק את הפרחים [של הנאות החושים],

שדעתו נצמדת בתאווה,

ושחושיו בלתי מסופקים – המשמיד שולט בו.

49

כדבורה שאוספת את הצוף

ועוזבת את הפרח מבלי לפגוע בצבעו וריחו,

כך החכם מתהלך בכפר.[5]

50

אל לו לאדם למצוא דופי באחר, במה שעשה או לא עשה.

על אדם לבחון רק את עצמו, את מה שעשה או לא עשה.

51

כפרח יפה השופע בצבע אך חסר ניחוח,

מילותיו היפות של מי שאינו עושה דבר אינן נושאות פרי.

52

כפרח יפה השופע בצבע ובעל ניחוח,

מילותיו היפות של מי שמעשיו כלשונו נושאות פרי.

53

כשם שניתן לשזור זרים רבים מערימת פרחים גדולה,

כך גם על בן התמותה לעשות מעשים טובים רבים.

54

ניחוחם המתוק של פרחים אינו נישא נגד הרוח,

אף לא ניחוחם של עץ הסנטל, הבירנית והיסמין. [6]

אך ניחוחו של הטוב נישא נגד הרוח.

אדם טוב קורן וחודר לכל הכיוונים.

55

מכל הניחוחות – עץ הסנטל, הבירנית,

לוטוס ויסמין –

ניחוח הטוהר המוסרי[7] הוא הטוב ביותר.

56

עמום הוא ניחוחם של הבירנית ועץ הסנטל,

אבל ניחוח הטוהר המוסרי נעלה

ונישא אף בין האלים.

57

מארה לא מוצא לעולם את דרכם של המוסריים,

החיים בעירנות והמשוחררים באמצעות ידיעה מושלמת.

58-59

כשם שלוטוס ריחני יכול ללבלב על ערמת אשפה לצד הדרך,

תלמידו של המואר בשלמות זוהר מלא חוכמה בין אנשים בורים ועיוורים.


[1] יאמה, שר המוות וארבעת העולמות שבשליטתו: גיהנום, ממלכת החיות, ממלכת פֵּטָה הרוחות הרעבות, והאַסוּרַה.

[2] דברי החכמה – דהמפדה, הפרשנות מציגה את המונח הזה ככולל את שלושים ושבעה הגורמים להארה.

[3] השורה הזו קשה לתרגום באופן מיוחד כיוון שבמקור מופיע פועל אחד (pacināti) בעל משמעות כפולה "להבין" ו"ללקט". הפועל משמש להדגשת המטאפורה של הקטע כולו: בדומה לליקוט פרחים הבנת הדהמה היא מלאכה עדינה שדורשת תשומת לב רבה.

[4] החניך sekha, הוא תלמיד של הבודהה או תלמיד שהולך בדרכו של הבודהה. למרות שהמילה מציינת פשוט אדם שצריך עדיין לתרגל על מנת להגשים את המטרה הסופית של הדרך הבודהיסטית, על פי המסורת המונח מתייחס לאלו שהגשימו את השלב הראשון של השחרור ועד הגשמת השלב הרביעי והאחרון, והפיכתם לארהנטים.

[5] הנזיר החכם מתהלך בכפר רק לצורך קבלת המזון והנדבות.

[6] העץ המוזכר (candana) הוא הסנטלום, הידוע באנגלית בכנוי "עץ הסנדל" הצמח השני (tagara) הוא בירנית עטורה (Tabernaemontana coronaria). שניהם בעלי ריח ומשמשים בין השאר לרקיחת בשמים וקטורת. תודה לחברי פורום תרגום ועריכה בתפוז על העזרה במציאת המונחים העבריים.

[7] סילה: העקרונות המוסריים שמנחים את המתרגל הבודהיסטי. חמשת הכללים הבסיסיים כוללים לא להרוג, לא לגנוב, להמנע מניצול מיני, להמנע מדבר שקר, להמנע מצריכת חומרים מטשטשי תודעה.

Similar Posts

4 Comments

  1. מאוד אהבתי את התרגום, הוא ממש מביא את עיקרי הפילוסופיה באופן שמושך את העין והלב, כמו שדה פרחים מלבלב וריחני…

  2. "כפרח יפה השופע בצבע ובעל ניחוח,

    מילותיו היפות של מי שמעשיו כלשונו נושאות פרי"

    מי ייתן וכולנו ניישם בפועל את המילים היפות והנעלות שאנו אומרים וחושבים, שלא יישארו רק בגדר מילים.

    תודה רבה.

  3. נחום, הבודהה כמובן המליץ לנזירים להתנזר כליל מעינוגי החושים, ובכלל זה יחסי מין. הדיבר בפאלי אומר: לא לעשות שימוש לרעה בתענוגות הגוף כשהכוונה היא ליחסי מין.

    הכוונה אם כן היא לא לניצול מיני במובן שהחוק המודרני מגדיר אלא כל קיום יחסי מין שמוביל לסבל אצל אחד מהמשתתפים. ככה אני מבין את זה.

Comments are closed.