תרגום חדש לסוטרות. דת האמיש בארה"ב.

תרגום

יצא ספר חדש ובו שיחות של הבודהה בתרגום יפה של רופרט גת'ין (לאנגלית). כרגיל רופרט הוסיף הקדמה מעניינת והערות מחכימות. הוא אמנם חוקר פאלי ידוע, אבל התרגום לא מיועד לחוקרים אלא לכל מי שמתעניין. התרגום עוקף בהצלחה כמה מכשולים מסורתיים שהפאלי מציב ומצליח להעביר את הטקסטים המיוחדים האלה באופן רענן וקולח. המבחר כולל שיחות של הבודהה מתוך 4 האוספים הגדולים והעתיקים ביותר בקאנון הפאלי.

ערך הפאונד עדיין נמוך והספר, כולל משלוח, עולה בערך 80 ש"ח באמזון.

באותו נושא: שיפרתי את העמוד שלי באמזון ואפשר עכשיו למצוא בו עוד רשימות של ספרים שאני אוהב.

אמיש

צפיתי בתוכנית תעודה מעניינת על דת האמיש בארה"ב. האמיש היא כיתה נוצרית שמרנית שחבריה משמרים אורח חיים חקלאי ופשוט כפי שהיה נהוג במאה ה-17 במרכז אירופה. ראשוני האמישים היו פליטי דת משוויץ שברחו בעקבות רדיפות של הכנסיה הקתולית. הם היו באופן עקרוני פרוטסטנטים רדיקליים, ולכן מצאו מפלט באמריקה. הם התישבו בפנסילבניה שנותרה מקום מושבם העיקרי של חברי הכנסייה השמרנית ביותר.

לא קשה לזהות אמיש. לגברים יש זקן בלי שפם, הנשים לבושות כמו במאה ה-17 עם שמלות וסינר או גלימה שחורה וכיסוי ראש לבן. הם נוסעים בכרכרות עם סוסים ולא משתמשים בחשמל. מסתבר שיש להם ערמה של כללים שלא היתה מביישת את היהודים החרדים (שגם הם החליטו להקפיד על לבוש מזרח אירופאי בן מאתיים שנה). הכללים, כמובן, שומרים על לכידות הקהילה. הערבות ההדדית מעוררת הערצה ממש, ומוסר העבודה משקף את הערכים הפרוטסטנטיים. 

מה שלא ידעתי היה שאצל הקבוצה השמרנית ביותר מתקיים פרדוקס פרוטסטנטי מדהים אבל אני חייב להסביר משהו בקצרה לפני שאני נוגע בפרדוקס הזה. 

חלק מרכזי מהרפורמה הפרוטסטנטית באירופה היה התרגום וההפצה של הברית החדשה בשפה שכולם יכלו לקרוא (מה שאפשר את זה היה המצאת הדפוס). זה היה חלק מההתנגדות לשליטה האבסולוטית של הכניסה הקתולית בחיים הדתיים. כיוון שבכנסיה הקתולית הפעילות הדתית התרחשה בלטינית, וכיוון שאף אחד מלבד הכמרים לא ידע לטינית, היתה לכניסה שליטה בלעדית על החיים הדתיים, ולמעשה על הנפש של המאמינים. זה כמובן התבטא בהרבה מישורים אבל מהרגע שלפרוטסטנטים היתה לגיטימציה לקרוא ולפרש בעצמם הדבר ערער על סמכות הכנסיה באופן כללי. 

האמיש הראשונים היו כאמור פרוטסטנטים. (הם למעשה היו מנואיטים, שזה סוג של אנפבטיסטים). הם הביאו איתם לאמריקה את הברית החדשה – לא בלטינית, כמובן, אלא בגרמנית. הם עצמם דיברו סוג של גרמנית, אבל עם הזמן (ואולי מסיבות אחרות) השפה המדוברת השתנתה באופן טבעי. הדיאלקט בו הם מדברים נקרא הולנדית פנסילבנית. זה דומה לגרמנית, אבל זה לא גרמנית של המאה ה-17.

אבל כיוון שהם שמרנים בני שמרנים (ממש "אסכולת הוותיקים" הפרוטסטנטית) הם שמרו את כתבי הקודש כמו שהם – בגרמנית של המאה ה-17. כמובן שאף אחד, זולת מתי מעט, אינו יכול לקרוא את זה עוד. אבל בשביל לשמור על המסורת כל הפעילות הדתית נעשית בשפה העתיקה, המאובנת. זקני העדה אסרו על דיון או פולחן באנגלית. ומי שמפר את האיסור מוקע ועליו לעזוב את העדה.

התוצאה היתה כמובן המון פיצולים בכנסית האמיש (ואכן יש היום כנסיות גמישות יותר שמתירות לימוד באנגלית) אבל הכנסיה המקורית נשארה נאמנה לאורח החיים הישן ולטקסטים בגרמנית. הסרט התיעודי התחקה אחרי שני "מורדים" שהחליטו לקרוא את הברית החדשה באנגלית. להפתעתם הם גילו שרוב החוקים והכללים עליהם הם שומרים אינם חוקים "מדאורייתא" אלא חוקים חברתיים רגילים שלא נרמזו אפילו על ידי ישו. כמובן שהם לא הצליחו לנצח בהתנגשות שלהם עם הממסד הוותיק. השמרנים נותרו בשלם.

התמונה החזקה ביותר בסרט היא של שני המורדים השוקדים על הטקסט של הברית החדשה באנגלית כהכנה לעימות האידאולוגי שצפוי להם עם ראשי הכנסיה. למעשה, גם את האנגלית הם לא לגמרי מבינים. אחד חקלאי והשני נגר ושניהם למדו בבית ספר על גיל 14. ובכל זאת אי אפשר היה לפספס את ההתלהבות שלהם מהקריאה והפרוש העצמאי. היה הם, הפשוטים, יכולים להכנס בסוד התורה בה הם מאמינים בלב שלם.

מה שמעניין אותי בכל זה הוא הדינמיקה הפנימית הקיימת כניראה בכל מסורת דתית בין מסורת לפרשנות. הרי בדיוק אותו הדבר התרחש בבודהיזם בעת המודרנית כשהבריטים (לא פחות!) החלו לתרגם את הקנון הפאלי ולהדפיס אותו באסיה. המקומיים למדו בודהיזם דרך התרגום האנגלי, ואנשים שבאופן אחר מעולם לא היו מקבלים גישה לטקסט, החלו גם לפרש אותו בעצמם. התרחש אז דבר חדש בדרום מזרח אסיה – משכילים דוברי אנגלית החלו לתרגל מדיטציה ולקרוא בכתבי הקודש! לא לחינם טבעו החוקרים את המושג "בודהיזם פרוטסטנטי" כדי לתאר את התופעה הזו.

במקרה של האיימיש מדובר בפרוטסטינזם כפול. פעם ראשונה החליטו לקרוא בגרמנית במקום בלטינית (וכמובן גורשו, נרדפו, ברחו ונהרגו על הזכות הזו). לא עברו כמה מאות שנים וממשיכי דרכם של המהפכנים הוותיקים משמרים את המסורת ומונעים גישה ישירה לכתבים בדיוק כמו הכנסיה הקתולית. דבר דומה התרחש בבודהיזם. הבודהה בחר לדבר בשפת העם ולא ללמד בשפת הקודש (סנסקריט) שכבר בתקופתו היתה מובנת רק לכהני הדת. הוא בחר לפתוח את הדת לכל אדם ולערער על סמכותם הבלעדית של הכוהנים הברהמינים ששלטו בטקסט, בשפה, ובפרקטיקה הדתית. במשך הזמן, הקהילה של הנזירים הפכה למעשה לשומרת סף "ברהמינית" של התורה הבודהיסטית שעכשיו היתה כתובה בשפה בלתי נגישה לציבור: פאלי. כמובן שמי שלא היה נזיר לא עסק במדיטציה, ובטח שלא עסק בלימוד דברי הבודהה. (כאמור כל זה השתנה במאה ה-19).

הפיצולים באמיש ממחישים עוד נקודה חשובה על הפיצולים בסנגהא הבודהיסטית. הפיצול כמעט לעולם לא מתרחש על רקע הגותי אלא על רקע של כללי התנהגות. לזקני הקהילה לא היתה בעיה עם מהות הפרשנות של המורדים הפרוטסטנטיים. היתה להם בעיה עם עצם הסירוב להשמע לסמכותם שהתבטאה בהתכנסות, תפילה, ושימוש במכשירי חשמל. כל חריגה מהכללים היא חריגה שמאיימת על לכידות הקהילה ולכן מאיימת על המסורת. הפיצול והגרוש לא נעשו בגלל שהם חשבו אחרת אלא בגלל שהם התנהגו אחרת.

התוכנית שודרה בביביסי באינטרנט אבל אי אפשר לצפות בה מחוץ לאנגליה (אלא אם יודעים איך לעקוף את החסימה).