קואליציות?
כשדיברתי על פשרה לא התכוונתי לשמולי "מנהיג המחאה" בקואליציה עם ראש הממשלה.
"נתניהו מבין זאת יותר מכולנו ועם קואליציה אימתנית כזאת הוא אינו זקוק לעוד ועדה אלא לאומץ לקבל החלטה." כותב שמולי בהארץ. מי שמילא את פיו במים כשהמחאה היא חברתית-כלכלית מתחיל לשיר דואט עם ראש הממשלה כשהנושא הוא פופוליסטי למהדרין – גיוס חרדים לצה"ל.
אני רוצה להזכיר מה שכתבתי בשנה שעברה על נאומו של שמולי, שחשף את נאמנותו לראש הממשלה וחוסר הנכונות שלו לעמוד על העקרונות שעומדים בבסיס המחאה החברתית-כלכלית.
"אדוני ראש הממשלה… אני רוצה לומר לך מכאן, מעפולה: עליך לעשות פניית פרסה כלכלית-חברתית. יש לך עדיין הזדמנות מר נתניהו. יש לך עדיין הזדמנות להיענות לרצון העם". ראינו מה נעשה עם ההזדמנות ההיא. בזמן שמאות אלפני אנשים יצאו לרחוב לקרוא נגד הממשלה, איציק שמולי בחר לתמוך בו (מכאן). אני לא מייחס לשמולי תמימות, כאילו באמת חשב שנתניהו יהפוך את עורו הכלכלי. שמולי הוא חפרפרת. הוא לא שונה משאול מופז (אני אנהיג את המחאה בקיץ). הוא פופוליסט שרוכב על האג'נדה הנוחה ביותר על מנת לצבור כוח פוליטי.
כל הרוכבים על גל שוויון הנטל לא מבינים, או רוצים לא להבין, שמדובר בתרגיל הסחה ענק מבית היוצר של נתניהו. מי ייצא מחוזק מגיוס החרדים? החברה האזרחית בישראל? מעמד הביניים העובד והלומד? אמהות חד הוריות? מחוסרי דיור? בדיוק ההפך.
מי שיהנה הוא הצבא, גוף ענק ועתיר משאבים. ואם בעקבות המהלך אלפי חרדים יחליטו שלא לחזור אל החיק החמים של הכספים היעודיים – ממילא אין די מקומות עבודה כדי לקלוט אותם, ואין להם את הכישורים להשתלב בחינוך שאינו חינוך דתי. באופן מעשי מדובר בהזרמה של כספים רבים למערכת הצבאית תוך שמירה על האוטונומיה של המערכות החרדיות. המשאבים לא יילכו לסטודנטים שעושים מילואים, ולא לעובדים שעושים מילואים. כשזה לא יקרה, שמולי כבר ייבלע באיזו מפלגה ואנחנו נשכח שהוא היה אמור לייצג את הסטודנטים שימשיכו לשאת בעול, לשלם יותר ולקבל פחות.
טוב יעשו הסטודנטים אם יעיפו אותו כבר עכשיו.
בעיית השוויון בנטל הגיוס אינה הבעייה הגדולה של החברה הישראלית, ובטח אינה הבעייה של הכלכלה הישראלית. מדובר בנושא שאולי מכעיס, אבל מבחינה מהותית הוא צדדי, שולי, כמעט סהרורי.
בואו נחשוב רגע מה יותר מכעיס, אברך עני עם חמישה ילדים שמקבל כספים מהמדינה, או מולטי מיליונר שצבר את הונו ממשחק בכספי הפנסיה שלך, ומפסיד? בואו נעמיד את האברך מול בעל שליטה בשורה של חברות שמייקר את השירותים שהוא מעניק בגלל שאין תחרות, בגלל שהמדינה מגינה עליו, ומתעשר על חשבונך. בואו נעמיד מול האברך חברות פרטיות שבעליהן מתעשרים בזכות העסקת עובדי קבלן שנותנים שירותים כמו ביטחון, דיור, חינוך ובריאות, שירותים שהמדינה אמורה לספק. המעטים מתעשרים, הרבים נעשקים, ומישהו חושב שהנושא הכי חשוב הוא באיזה גיל אברכים יתגייסו לצה"ל.
המאבק החברתי צריך להיזהר במי הוא נאבק. החרדים יכלו להיות שותפים למאבק, וכן האזרחים הערבים. שמולי, לפיד, מופז, וכל מי שחוגג על עניין הגיוס תורמים לטקטיקת הפרד ומשול שחותרת נגד המחאה והמאבק. המילואימניקים והחרדים, הערבים ועובדי הקבלן צריכים להתאחד, לא להלחם זה בזה. לכולם אינטרס משותף לקדם חברה וכלכלה בה היחיד אינו נרמס על ידי בעל הכוח.
