קישורים
זה הספר. אבל במהדורה חדשה. (כן, כן, חיפשתי באינטרנט)
קישורים הם לא דבר חדש. נפל לידי (כן, ממש נפל) ספר על בודהיזם שהודפס 1900. בסוף הספר, בהוצאת פאול כגאן ניו יורק ולונדון יש רשימה של ספרים אחרים שפרסמה ההוצאה. כמו הערות שוליים במאמרים, או רשימות בבליוגרפיות בספרים, אפשר עכשיו להתחיל לחפש את הספרים האלו חלקם נראים מאוד מענינים, ולמרות הנושאים הפילוסופיים שקרובים ללבי מעולם לא שמעתי על חלק מהמחברים. הרי לכם קישוריות.
מה ההבדל בכל זאת? הייתי צריך להחזיק בידי ספר במהדורה די עתיקה, ועכשיו אני הולך לספריה או לחנות משומשים לשאול אם מישהו שמע. האינטרנט כמובן ביטל את כל הכיף הזה. שקוף שתוך חמש שניות אני רץ בין הקישורים השונים ומוצא את המידע. בטח הספרים האלו נמצאים ברשת וכולם חוץ ממני כבר קראו, כתבו להם סיכומים והקימו להם אתרי הנצחה. לא כיף. אני בכוונה לא בודק. אני מתאמן בדחיית סיפוקים.
אני מציע: לבטל את האינטרנט ויפה שעה אחת קודם.
הקטע הזה נכתב על מקלדת ללא סימון עברי. אני ממש זוכר את המיקום של כל האותיות. הנה דוגמה למשהו שידעתי בלי לדעת שידעתי
נזכרתי בזה:
http://www.notes.co.il/yigal/6482.asp
As the modern day Zen master Luangpor Teean pointed out
"The Buddha's Teaching was recorded in the Tipitaka several hundred years after the Buddha passed away, and this text was then copied and recopied over a period of thousands of years. The teachings were probably recorded very well, but it is possible to doubt that the reader will now understand what those who recorded the teachings meant. For me to refer merely to the texts all the time would be like guaranteeing the truth of the claims of another, claims of which I am not certain. But the things that I tell you I am able to guarantee, because I speak from my own direct experience