האם אני נעשה דביל?

10 Comments

1. דומה שהפתרון פשוט – קח ספרים וקרא!

   יש להעיר שהשאלה "האם אני הופך לדביל" צפה בגיל מסוים גם אצל אנשים שלא עזבו את המולדת, ולא אימצו בהתלהבות שפה שאינה שפת-אמם, אלא סתם מגלים פתאום שאין בכוחם לקרוא שום דבר שמסובך מאיזו תגובית (טוקבק) באינטרנט.

2. שיגיב במקומי כי אני נפלתי למשכב עם קדחת האופות אחרי שאכלתי לחם מקולקל.

   0++09-האם אתה נהיה דביל? לאחר חישובים מסובכים הגעתי למסקנה שלא. תמיד היית. 09-7633.2

3. משום מה היה נדמה לי שתמיד היה שם.

4. ראית שאצל ליכט כתוב "חילוקי דעות" במקום "תגובות"? ובכלל איזה אתר מושקע ורב חוכם.

   גם את זה אהבתי.

   הנה עוד סימן לדלדול התאים האפורים: אני אוהב את כולם (חוץ מאפשטיין כמובן).

5. מזכיר את ההביטוס של בורדייה, אם כי הוא כמובן דיבר יותר על פעולות פיסיות ולא על דיבור. אך ניתן להשליך מכאן לכאן אני מניח.

6. ללא כותרת

7. של רודן. למה הוא כל כך מתאמץ? מה זו התנוחה הזו? ולמה כל התנועות האלו כשאנחנו חושבים: מגרדים פה ושם, מזיזים את אצבעות הרגלים, נוגעים בפנים ובעיקר, אולי יותר מהכל, מזיזים את העיניים.
   הגוף הוא חלק פעיל במחשבה ובזכרון. לא יודע מי היה קודם (נראה סביר שהתנועות, לא?) אבל בטוח שהם באים ביחד.
   ספר לי עוד על ההביטוס -חשבתי שזה משהו כמו השדה של אפשרויות הפעולה של אדם, שדה שמוכתב לו מבחוץ (או מבפנים?) אבל הוא אינו יכול לשלוט עליו. אני די בור בתחום הזה. חדש לי עוד!

8. לחשוב את שאתה מרגיש טרום דיבור, בהרף הפואטי בו כלולים הדברים מבלי שיהיה צורך לפזרם על פני השטח של הפעולות. למדוד את חשיבת העולל טרום שפה ובעיתה. לצרור מילים שאין עמן שפה ולחפש את הלוגיקה של המובן. האם המובן נמצא שם בטרם ינוסח בדיבור או בשמיעה. יש לעצור את הרגרסיה האין סופית של הפסוקים במקום שאינו שרירותי יותר מכל הנחה על היעשות אדם לדביל. כשהכל בתנועה המשך (meshech) של תנופת החיים מניב תחושות שיחלפו דום.

9. על נהרות בבל

   יוֹשֵׁב בַּגּוֹלָה עַל גְּדוֹת הַתֵּמְז
   חוֹזֵר לִשְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים, לִירוּשָׁלַיִם
   שֶּחֻבְּרָה יַחְדָיו בִּתְפָרִים גַּסִּים

   גָּר עִם נַעֲרָתִי בְּחֶדֶר שָׂכוּר
   פּוֹתֵחַ חַלּוֹן לִרְוָחָה קְרִירָה
   לְהַרְחִיק מַבַּט, בּוֹאֲכָה חוֹמָה

   נוֹסֵעַ בְּלִי פַּחַד בְּאוֹטוֹבּוּס אָדֹם
   שׁוֹמֵעַ סִירֶנָה, וְאֵינִי מְשָׁעֵר בְּנַפְשִׁי
   כַּמָּה קָרוֹב הָאָסוֹן לְבֵיתִי

   עַל גְּדוֹת הַתֵּמְז אֲנִי פּוֹגֵשׁ מְקוֹמִי
   שֶׁמִּתְעַנְיֵן בְּקֹצֶּר רוּחַ לֹא אָפְיָנִי
   אֵיךְ אֵינִי מִתְגַּעְגֵּעַ לְגַּן הַזִּכָּרוֹן שֶׁל חֵיפָה

   לִצְלֹל בַּקִּישׁוֹן, אֲנִי מוֹסִיף בִּלְחִישָׁה
   לַחֲטֹף סַרְטָן, עוֹלֶה לִבִּי עַל גְּדוֹתָיו
   וְעוֹנֶה בְּלַהַט פַּטְרִיוֹטִי: בֵּיתִי עַל הגב

   לְעוֹלָם לֹא אֶכְתוֹב עָלָיו שִׁיר בִּשְׂפָתְךָ
   וְרַק בִּגְלַל הִתְרַגְשׁוּת מֵהַמַּצָּב
   שָׁכַחְתִי אֵיךְ אוֹמְרִים בְּאַנְגְלִית, אֲנִי צָב

   אוגוסט 2002

10. אומרים שמי שמדבר אל עצמו נראה כמטורף.
    חשבתי רבות מדוע זה לא מקובל (אם זה בחדר שלי) ולא מצאתי תשובה…

Comments are closed.