החשבון, הנפש והחיים ברשת

חשבון

כסף של ממש עוד לא ראיתי מהבלוג החדש עם הפרסומות. הפרסומות קצרו כמה עשרות דולרים בשבועות הראשונים, ואחרי זה יוק. אני יודע בדיוק מתי זה הפסיק. זה קרה אחרי שאורי ברוכין ביקש ממני להפסיק להפנות קוראים מרשימות לבלוג החדש. הוא כמובן צדק, כי השתמשתי בבלוג הישן כמערכת לינקים. אבל התוצאה היתה שנשארתי בערך עם מאה קוראים קבועים של הבלוג והם, כצפוי, לא ממש התענינו בפרסומות.

מלבד הכתיבה הטרחנית והנושאים המשעממים, היתה סיבה נוספת לכך שלא הגיעו קוראים חדשים. גוגל סרב לאנדקס את האתר שלי. אם מישהו יודע למה, אני אשמח לשמוע. גוגל, הרשע התורן, לא מספק למליוני הקליינטים שלו אפיק לשליחת תלונות אז נאלצתי להשלים עם העובדה שאני רואה את הרובוט שלהם זוחל אצלי ובכל זאת לא מוצא את האתר באינדקס. כשמחפשים אותי בגוגל או מחפשים משהו שכתבתי, מקבלים רק הפניות לרשימות ואתרים אחרים. www.federman.org אינו מופיע. האתר החדש נותר מבודד ומסכן. זה כמובן משפיע אנושות על הקלקות על פרסומות ועל כניסה של קוראים חדשים.

כמובן שהיו עוד סיבות למעבר. רציתי לכתוב באנגלית, ורציתי עיצוב יותר אישי וגמיש. מכל זה אני מאוד מרוצה. הפלטפורמה של וורדפרס היא גמישה, נוחה לשימוש, ואפשרה לי לעשות דברים שלא יכולתי לעשות ברשימות. זה גם נעים לדעת שאני יכול להכנס לקרביים של מערכת PHP. אני מודה בהכנעה שאני פשוט אוהב לשחק עם החלקים הטכניים של הרשת.

אבל החשבון מורה שבסך המעבר לא היה משתלם, והקטין את מספר הקוראים. יכולתי לפתור את זה: לקנות דומיין אחר שיאונדקס על ידי גוגל, לפרסם את עצמי במקומות אחרים, לדאוג לפוסטים חדשים שלוש פעמים בשבוע, בקיצור: להשקיע זמן שאין לי. החלטתי שזה לא כדאי. לא עכשיו.

נפש

אז אני נכנס מדי פעם לרשימות, וקורא מה החברים שלי כותבים ומרגיש מעין עצב קטן שודאי הרגישו הרבה בני קיבוצים שעזבו אל העיר. אני יושב לי בחדרי הבודד וחולם על חדר האוכל ועל השירה בציבור בדשא הקריר לפנות ערב! מרחוק כולם נראים לי שזופים וחסונים, חכמים ושנונים, ובעיקר שייכים לקהילה מהודקת שטבולה באחווה ורעות שאין כדוגמתן. תעביר לי את הפינג'ן מוטקה! תוסיף עוד קיסם למדורה!

את הבלוג החדש אין טעם להחזיק עכשיו. הבנתי שאני זקוק למשהו אחר. מצד אחד אני צריך אתר, לא בלוג. אתר שיתווך את העבודה המקצועית שלי ואולי יכיל גם בלוג באנגלית. מצד שני אני צריך קשר עם קהילה אינטילגנטית דוברת עברית. אין כמו רשימות כדי לארח בלוג עברי. אין לי עכשיו זמן לפתח אתר באנגלית, אבל גם זה יבוא.

ההחלטה לחזור פרושה וויתור על הכלים הסטטיסטיים המשוכללים שאומרים לי מי נכנס אלי מתי או מי קישר אלי, ופרושה וויתור על כל מני טריקים כמו שילוב פידים בקישורים, חיפוש בגוגל, פרסומות, דלישס וכולי. זה אפילו קצת מרגיע, אני חושב, לחזור לבסיס. עוברים עלי מספיק שנויים בעולם האמיתי, ואולי טוב יהיה להניח לחיים הוירטואלים שלי להתנהל כמו פעם.

אם זה לא היה ברור, חברים, חזרתי לרשימות. שנה טובה וחג סוכות עליז.

Similar Posts

  • חיי עם המכונה או: משהו על אהבה

    הייתי עם הרבה אחרות אבל שמרתי אמונים לחדשה שלי שחיכתה לי נאמנה, ככה לפחות טעיתי לחשוב, בעיר הולדתי בריסטול. כמה דברים כאן לא מדויקים. למשל לא נולדתי בבריסטול. מבין המכונות שלקחו אותי לחיקן החמים כשהייתי בניכר אהבתי אחת: הרכבת בת מאה השנים שנסעה במהירות ממוצעת של עשרים קילומטר לשעה בין הכפר אֶלָה לעיר קֶנְדִי בסרי…

  • יש בכסף משהו לא נעים

    בעקבות פניות הציבור פורסמה רשומה חדשה בבלוג עם הפרסומות. הנושא: כסף והמבוכה שנלוות אליו. הנה תקציר שמורכב מהמשפטים הראשונים בכל פסקה (שיטה נחמדה, נראה שאני אדבוק בה): לבקשת עומר אני כותב משהו על ההתלבטות והמבוכה שאמורים ללוות את המעבר שלי לבלוג עם קישורים ממומנים. עומר לא לבד. אחרים הגיבו ברוח דומה. באמת לא תמיד הייתי שלם…

  • לייב 8

    היום זה הלייב אייט, וזה התחיל לפני עשר דקות כמו ששום דבר אחר לא יכול להתחיל. בוב גלדורף יזם את ארוע המוסיקה הבומבסטי הזה שכולל תשע הופעות ענק ברחבי העולם: ברלין, פריז, פילדלפיה, טוקיו, יוהנסבורג, לונדון, מוסקבה, ועוד מקום שאני לא זוכר (רומא?) כדי לסמן לראשי שמונה המדינות העשירות בעולם לאן צריך ללכת הכסף. זה…

  • חרבות של אש

    האילמות תוקפת השבוע את המשפחה. חמותי איבדה את הקול ובכל זאת הגיעה ללונדון להרצות. היא תבוא לבקר אותנו, ויש כבר מי שאמר שאין כמו חמות אילמת להנעים את זמנו של החתן. סכנת ההדבקות כניראה קטנה במיוחד – החתן עצמו, זה אני עבדכם הדל, נפל למשכב ואיבד את קולו הלילה. נ' אוהבת להסביר לאנשים שאני אף…

  • עוד אחת.

    א. ראש השנה ויום כיפור הם ההזדמנות השנתית שלך לעשות חשבון נפש. גאון מי שהצמיד את המילה חשבון למילה נפש. נחמד לעשות חשבון לקראת ראש השנה כי שנה חדשה פירושה התחלה חדשה ועוד הזדמנות לעשות את זה כמו שצריך, אבל החשבון של יום כיפור זה כבר לא צחוק כי אתה לא רק נדרש לבדוק את…

  • מה אני עושה פה לכל הרוחות?

    אתמול בערב גם אני וגם נ' הלכנו לחוג. אני הלכתי לחוג מדיטציה והיא לחוג חדש שחשבה שיעניין אותה. כשחזרנו הביתה היתה לי הבעה עגומה על הפנים ואמרתי לה שישבתי שם עם חבורה של אנגלים נחמדים למדי ושאלתי את עצמי מה לעזאזל אני עושה שם. מסתבר שהיא שאלה את עצמה בדיוק את אותו הדבר. כמה טוב…

3 Comments

Comments are closed.