בידרמן על נגרג'ונה והערה ארוכה על בודהה/בודהא
התפרסם ראיון עם שלמה בידרמן במוסף ספרים של הארץ.
למי שלא קרא, הנה הקישור.
כיוון שאני עוסק בימים אלה בתרגום אינטנסיבי ועריכה של כתבים בודהיסטים אני רוצה להתיחס לענין שולי, ממש זוטא שבזוטות.
ירשנו את התעתיק "בודהא" מהימים בהם כל מילה אוריאנטלית הייתה חייבת על פי חוק לקבל א' בסופה, כאילו שהיא מושג בארמית. אולי בגלל שלא מקובל לסיים מילה עם שני ה' ואולי בגלל שזה נראה יותר מגניב.
אבל האות א' השותקת אמורה לסמן תנועה ארוכה בשפות הודיות (במקרה הזה סנסקריט ופאלי). מילה שמסתיימת בתנועה ארוכה (פעמים רבות, נקבה) תסתיים בא'. למשל קרונא, חמלה. מילה אחרת שאמורה להסתיים בא' היא ויפאסנה (כלומר ויפסנא), אבל היא כבר התאזרחה בעברית פחות או יותר בתעתיק לגמרי שגוי "ויפאסנה" ולפעמים "ויפסנה". המרחק הטיפוגרפי בין ויפסנא לויפאסנה הוא כה רב, שאני נכנעתי לתעתיק השגור.
בכל אופן, בשנים האחרונות, לשמחתי ובעידודי, התעתיק הנכון "בודהה" נכנס לעברית. מדד גוגל יכול לשמש כאומדן. 551,000 תוצאות לבודהה לעומת 38,700 בלבד לבודהא. משום מה העורכים של מרכזי הכובד העיתונאיים מעדיפים את התעתיק הישן והשגוי. שמתי לב שלאחרונה אנארג'י כותבים בודהה עם א'. העורך של מוסף ספרים של עיתון הארץ כניראה לא יכול היה להחליט. בתחילת הראיון עם בידרמן מוזכר הבודהה, ואחר שמו מופיע בתעתיק הישן עם א'.
לא שזה משנה. זה אותו בודהה. קריאה מהנה.
האם למדת סנסקריט?
בעניין הבודהה/א. תודה. אני תמיד כותב עם ה', ובאמת משנים לי את זה לא' באנרג'י.
כיצד לתעתק שמות מלשונות מתות, בעיקר כאשר קיימים ויכוחים אקדמאיים רבים אודות הביצוע בפועל של האלמנט ומלשונות בהן הביצוע רחוק מהכתיב (אנגלית ותאי, לדוגמא).
מה לעשות לדוגמא, עם סנדהי פנימי בסנסקריט, לוותר עליו או לא?
האם צורת היסוד עליה נבסס את תעתיק השם צריכה להיות הנומינטיב או הווקטיב (ואם כבר – מדוע סנסקריט ולא סנסקריטא) וריבוי – בודההות? או הריבוי ההודי?
האם באנגלית יש איזהשהוא עקרון מנחה?
אה, כן –
בנוסף, העברית המדוברת של ימינו מכירה 5 תנועות בלבד, וחסרת הבדלי אורך בתנועות, כך שהפתרון עם ה-א' הוא פיקטיבי בלבד.
you are back-what a wonderfull day…
הראיון עם בידרמן הוא די ריק, מתסכל, לא לומדים ממנו כמעט דבר. דיבורים בעלמא, כמעט פארודיה על התבטאויות של פילוסופים (עלמא ב-א'. אבל עד היום אני לא יודע איך כותבים כורסא, ומחליט על-פי הרגש, כל פעם מחדש, כמו בשלניות). בתשובתו לגבי ה"אופנשידות" יש קצת השתדלות, אבל גם בה לא מקבלים תמונה. לקראת הסוף הוא איכשהו אומר משהו (על הקסם שפילוסופיות המזרח מהלכות על ישראלים), אבל גם המעט הזה הוא נדוש. ניר ברעם הוא בדרך-כלל מראיין טוב, הפעם כנראה שהמרואיין התעקש לסרב לשתף איתו פעולה.
דוד,
ניסחת כיאות. למדתי קצת סנסקריט. אבל אני לא יודע כלום.
שפי,
באמת ראיון לא משהו. אבל בכל זאת נהניתי מהסוף.
שחר,
כן. עושים מה שאפשר. משתמשים בווקטיב ומשתדלים לפחות עם התנועות הארוכות והעיצורים הנושפים. כשזה מגיע לעיצורים כפולים וכאלה שאין להם בכלל מופע בעברית – אנחנו באמת בבעיה רצינית. התעתיק הלטיני צריך להופיע בכל הסבר שיש לו משמעות בלשנית. אבל במקרה של בודהיזם מדובר בשפה רלוונטית בשביל מתרגלים של מדיטציה למשל, ועדיף שיהיה להם לקסיקון בתעתיק עברי ולו מקורב.
nachum,
אהלן.
זה בזבוז זמן מוחלט. כמי שמכיר אותו ואת מעשיו, מוטב לבהות בים או לנסות להבין את האמת האוניברסלית מתוך התבוננות בחלקיקי האוויר. התוצאה תהיה דומה…