הצעה לחוקי תעתיק משפות הודיות
ויפאסנה? ויפאסאנה? ויפסנה? או אולי בכלל וִפַּסַּנַא?
מתרגמים, עיתונאים, וסופרים נדרשים לעיתים למילים ממקור הודי או בודהיסטי. הכוונה היא למילים בפאלי, סנסקריט ואולי גם טיבטית (עליה אני לא יודע מספיק). הדוקטורנטים הישראלים יוסי לוס (חיפה) וקרן ארבל (תל אביב) כתבו הצעה לכללי תעתיק שיוכלו לשמש אותנו לכתיבה מדויקת של מונחים בודהיסטים בשפת המקור ובאותיות עברית. על ידי שימוש באותיות אהו"י וניקוד, אפשר להציג את מרבית הוריאציות באופן שיאפשר לקורא למצוא את המילה במילון המתאים, או פשוט לדעת בדיוק על מה מדובר.
למה זה חשוב?
קודם כל זה לא תמיד חשוב. המילה ויפסנה נכנסה לעברית מדוברת ויהיה קשה לשכנע אותנו עכשיו להתחיל לכתוב "וִפַּסַּנַא" ולנקד בכל הזדמנות. למרות זאת, בכתיבה מדעית כדאי לאמץ את התעתיק הנכון. לפעמים ההבדל בין שתי מילים שלכאורה נשמעות דומות יכול להחשף רק בתעתיק נכון. למשל: קאמה (תשוקה) קַמַּה (פעולה).
התעתיק העברי המוצע כאן אינו מושלם ואינו נותן פתרון לסימון עיצורים רטרופלקס וסירקונפלקס שאין להם מקבילה בעברית. כדי לציין אותן צריך יהיה להמציא סימנים חדשים. זה אפשרי אבל קשה להציג סימנים לא רגילים באינטרנט. בינתיים הם לא מובדלים מהעיצורים הרגילים (למי שלא יודע, יש 4 סוגים של נ' בסנסקריט…).
להלן ההצעה של ארבל ולוס אחרי שעברה שיפוץ על ידי.
הכללים מבוססים על כללי התעתיק לאנגלית ועל כללים מעברית וערבית
1. סימני הניקוד העברי ללא אותיות או"י מציינים תנועות קצרות. ( וִפַּסַּנַא ולא ויפַּסַנַה )
1.1 חולם עם ו' או בלי ו' מציין O שכן ממילא אין תנועה ארוכה כזו בפאלי וסנסקריט.
2. סימני ניקוד עם אותיות או"י מציינים תנועות ארוכות כמו בערבית. (מלבד חולם כאמור ב.1.1)
3. עיצורים נושפים יצוינו על ידי עיצור + ה'. למשל, דה, תה, בה, ג'ה, גה. ניקוד תחת הה"א יציין את התנועה. ( גְ'הַאנַה בֻּדְּהַגְהוֹסַה )
4. כאשר המקור מכיל שני עיצורים זהים רצופים תופיע בעברית אות אחת מוגדשת. הופעה שכיחה היא dd. באותו אופן יופיע דגש במקרה של שני עיצורים דומים שאחד מהם נושף: ddh. ( בֻדְּהַה )
5. פ' וב' לא דגושות יציינו תמיד p ו b. ו' תציין V. אין פ' רפה בשפות הודו, אז אין בעיה. (זו הצעה שלי, ואני מזמין התיחסות. זה בשביל להבדיל בין b ל bb)
דוגמאות
מקרא: (ס) – סנסקריט (פ) – פאלי (ט) – טיבטית
אבהִדְהַמַּה (פ)
אַדְהִטְּהַאן (פ)
אַאנַאפַּאנַה (פ)
אַדְוַיְטַה וֵדַאנְטַה (ס)
אוּפֵּקְּהַא (פ)
אַנְאַאטְמַן (ס)
אַנַטַּה (פ)
אנִיצַּ'ה (פ)
אַרָהַנְט (פ)
בֻדְּהַה (פ,ס)
בֻּדְּהַגְהוֹסַה
גְ'הַאנַה (פ)
גוֹטַמַה (פ)
גַאוּטַמַה (ס)
גֶלֻגְפַּה (ט) או גֶלֻקְפַּה
דַאנַה (פ)
דְהַמַּה (פ)
דְהַרְמַה (ס)
דֻקְּהַה (פ)
הִינַיַאנַה (ס)
וִנַיַה (פ) (ס)
וִסֻדְּהִמגּה (פ)
וִפַּסַּנַא (פ)
טַנְהַא (פ)
טַטְהַאגַטַה (פ)
לַמְרִים (ט)
מַהַאיַאנַה (ס)
מֶטַּא (פ)
נִבַּאנַה (פ)
נִרְוַאנַה (ס)
סַטִפַּטְּהַאנַה (פ)
סִדְּהַתְּהַה (פ)
סִדְהַרְתְהַה (ס)
סֻטַּה (פ)
סוּטְרַה (ס)
סִילַה (פ) (ס)
סַנְקְהַארַה (פ)
סַנְגְהַה (ס)
סַמַאדְהִי (ס) (פ)
פַּאלי (פ)
פַּנְיַא (פ)
צוֹנְגְקְהַפַּה (ט)
קַמַּה (פ)
קַרְמַה (ס)
רַאהוּלַה, וַאלְפּוּלַה (פ)
שַאקְיַמֻנִי (פ)
תְהֶרַוַאדַה (פ)
אני בעד בגדול. זה בטוח יעזור אם יהיה תעתיק שיטתי. יש רק בעיה קריטית אחד בנוגע ל"סגול" שמחליף כתיב חסר של 'ו'. המילה "בדהה" כדוגמא היא בלתי אפשרית. צריך גם לקחת בחשבון שרוב הזמן לא יהיה ניקוד..
אם אחד ממכם באמת יוכל להעביר לי רשימה מסודרת (אסף, אני שולף את זאת בינתיים) אני אשמח לשלב את זה בספר הבא.
תודה
אין לי ספק שבלי ניקוד צריך לכתוב בודהה.
בּוֹדְהִיסָטְּוָה
פְּרָטְיֶקָבֻּדְהָ
בּוֹדְהִיסָטְּוָה
פְּרָטְיֶקָבֻּדְהָה
בּוֹדְהִיסָטְּוָה
פְּרָטְיֶקָבֻּדְּהָה