סוטרת צ'נקי [ב']

מה עוד אמר הבודהה | חלק א' | חלק ב' | חלק ג'

המשך:

אז הברהמין צ'נקי, מלווה במספר גדול של ברהמינים, הלך אל המקום בו שכן הבהגווה וברך אותו בכבוד. לאחר שסיים את ברכות הנימוסים, הוא התיישב במקום ראוי. הבהגווה ישב שם והחליף דברי ברכה נעימים עם הברהמינים המבוגרים יותר. בחברת הברהמינים האלו היה שם ברהמין צעיר, בחור בשם קָאפָטהִיקַה אשר רק הגיע לגיל שש עשרה ולאחרונה גילח את ראשו. הוא היה מומחה בשלושת הוודות ובאוצר המילים, בליטורגיה, פונולוגיה, וחוכמת האגדות. כמו כן הוא מומחה לפילולוגיה, ודקדוק, והוא בקי למשעי בפילוסופייה של חכמה ארצית ובסימני ההיכר הגופניים של אדם גדול. הבחור הצעיר הזה הפריע כל הזמן לשיחה שהברהמינים המבוגרים יותר ניהלו עם הבהגווה.

כיוון שכך, הבהגווה נזף בברהמין הצעיר קאפטיקה [ואמר]: "בְּהָארַדְוָואגָ'ה! הפסק להפריע לשיחת הברהמינים המבוגרים! בהארדוואג'ה, חכה עד שהשיחה תסתיים!" על כך, הברהמין צ'נקי אמר לבהגווה, "אנא ממך, המכובד גוטמה, אל תנזוף בצעיר קאפטיקה; קאפטיקה הצעיר הוא בן למשפחה טובה; קאפטיקה הצעיר גם בעל ידע רב; קאפטיקה הצעיר גם מלומד; קאפטיקה הצעיר גם נואם טוב; גם קאפטיקה הצעיר כשיר לקחת חלק בדיון זה עם גוטמה המכובד."

הבהגווה חשב לעצמו: 'דבריו של הברהמין הצעיר קאפטיקה לבטח יהיו אודות הטקסטים של שלוש הוודות; לכן הברהמינים נותנים לו דין קדימה.' והברהמין הצעיר קאפטיקה חשב כך: ברגע שהפרוש גוטמה יפנה את מבטו אלי, אשאל אותו שאלה'. ביודעו מה חלף בראשו של הברהמין הצעיר קאפטיקה, הבהגווה הפנה את מבטו אליו.
אז הברהמין הצעיר קאפטיקה חשב כך: 'הפרוש גוטמה הפנה את מבטו אלי; מה אם אשאל אותו עתה שאלה' ואז הברהמין הצעיר קאפטיקה אמר לבהגווה, "הו גוטמה, בעניין המזמורים העתיקים של הברהמינים, אשר הגיעו מדור לדור במסורת רציפה ובקבצים, הברהמינים הגיעו למסקנה זו: 'זוהי בלבד האמת, כל דבר אחר הוא טעות.' מה יש למכובד גוטמה לומר בעניין זה?"

"בהארדוואג'ה, האם מבין הברהמינים ישנו איזשהו ברהמין המצהיר: 'אני [בעצמי] יודע זאת; אני [בעצמי] רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות'?"

"אכן לא, גוטמה."

אם כך, בהארדוואג'ה, האם מבין הברהמינים, היה איזשהו מורה או מורה של מורים, שבעה דורות של מורים אחורה המצהיר: 'אני [בעצמי] יודע זאת; אני [בעצמי] רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות'?"

"אכן לא, גוטמה."

בהארדוואג'ה, האם מבין החכמים הברהמינים הקדומים (רִישִים), אשר חיברו את המזמורים, אשר העבירו הלאה את המזמורים, אשר הברהמינים של היום אומרים, מדקלמים, ומלמדים בדיוק כפי שהם זומרו, בוטאו, וחוברו על ידי החכמים ההם, אשר שמותיהם אַטְהַקַה, ווָאמַקָה, ווָאמַדֵוָוה, ווֵסָאמִיטָה, יַמַטַגִי, אַנְגִירַסָה, בְּהָארַדְוָואגַ'ה, ווָאסֵטְהָא, קַסַפָה וְבְּהַגוּ – האם אותם חכמים ברהמינים קדומים הצהירו 'אנו [בעצמנו] יודעים זאת; אנו [בעצמנו] רואים זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות?

"אכן לא, גוטמה."

אם כך, בהארדוואג'ה, אין אף ברהמין אחד מבין הברהמינים, אשר מצהיר: 'אני יודע זאת; אני רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.' מבין הברהמינים אין אפילו מורה אחד או מורה של מורים, שבעה דורות מורים אחורה, אשר מצהיר: 'אני יודע זאת; אני רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.' והחכמים הברהמינים הקדומים … גם חכמים אלו מעולם לא הצהירו 'אנו יודעים זאת; אנו רואים זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.'

בהארדוואג'ה, מצב זה דומה לשורת אנשים עיוורים, כאשר כל אחד אוחז בזה שלפניו; הראשונים אינם רואים, האמצעיים אינם רואים, והאחרונים גם הם אינם רואים. באותו אופן, מה שהברהמינים טוענים הוא בדיוק כמו בדוגמא זו של שורת האנשים העיוורים; הראשונים אינם רואים, האמצעיים אינם רואים, והאחרונים גם הם אינם רואים. בהארדוואג'ה, מה דעתך על כך, אם כך המצב, האם מה שהברהמינים מאמינים בו אינו מתגלה כחסר בסיס אמיתי?

"גוטמה, בעניין זה, הברהמינים נאמנים לא רק דרך אמונה; בנוגע לכך, הם נאמנים גם כמסורת שהועברה בעל-פה."

"בהארדוואג'ה, בתחילה התייחסת לאמונה; כעת אתה מדבר על מסורת שהועברה בעל-פה. בהארדוואג'ה, קיימים חמישה גורמים אשר לכל אחד מהם יש שתי תוצאות בחיים האלו. ומהם חמשת הגורמים? אמון; מציאת-חן; מסורת שהועברה בעל-פה; חקירה מדוקדקת של הנסיבות; קבלה של השקפה לאחר חקירה מעמיקה. בהארדוואג'ה, לכל אחד מחמשת הגורמים האלו, יש שתי תוצאות בחיים האלו.

בהארדוואג'ה, למרות שניתן אמון איתן בדבר מסוים, עדיין הוא יכול להתברר כריק, חלול, או שגוי; למרות שלא ניתן אמון איתן במשהו, עדיין הוא יכול להתברר כאמיתי, נכון, ולא שגוי.

למרות שדבר מסויים מוצא חן הוא יכול להתברר כריק…

למרות שדבר מסוים נשמע היטב מאדם אחר הוא יכול להתברר כריק…

למרות שדבר מסוים נבחן באופן מדוקדק הוא יכול להתברר כריק…

למרות שיש קבלה של משהו לאחר חקירה מעמיקה, עדיין דבר זה יכול להתברר כריק, חלול, או שגוי; למרות שלא היתה קבלה של דבר מסויים לאחר חקירה מעמיקה, עדיין דבר זה יכול להתברר כאמיתי, נכון, ולא שגוי. בהארדוואג'ה, אין זה ראוי לאדם חכם אשר שומר אמת להגיע למסקנה מוחלטת, 'זוהי בלבד היא האמת; כל דבר אחר הוא טעות.'

לחץ כאן לחלק ג' (ואחרון)  

Similar Posts