פחות סטודנטים, פחות בינלאומיים
הממשלה החליטה להעלות את שכר הלימוד באנגליה. השכר צפוי להכפיל את עצמו ברוב המקומות, ובאוניברסיטאות אחדות לשלש את עצמו. זה חלק מהמאמץ עליו כתבתי בעבר להעביר את נטל המימון של ההשכלה הגבוהה מהמדינה (כלומר כלל האזרחים) אל הסטודנטים עצמם. במקביל יינתנו הלוואות נדיבות יותר לסטודנטים שיוחזרו מתוך המשכורות העתידיות שלהם. הנה עוד תשלום שמישהו משלם על התנהלות הבנקים להשקעות שיצרה את המשבר הכלכלי.
למרות שישנה כוונה לאפשר לכל מי שראוי ללמוד על ידי מתן מלגות סיוע והלוואות אותן יחזירו רק בהנתן משכורת גבוהה מספיק, הצעד צפוי להפחית את מספר הסטודנטים באנגליה, ולרכז אותם במספר אוניבסיטאות קטן יותר. האוניברסיטאות יחריפו את התחרות ביניהם על ידי הדגשת הסיוע והתמיכה שהן מציעות לסטודנטים, במיוחד בתחום של מציאת עבודה. בשנה הבאה הן יתחילו לפרסם נתונים סטטיסטיים על רמות השכר בוגריהן. לפני שאבין מה קורה לי עוד יבדקו את הביצועים שלי בעבודה לאור השכר שמרוויחים הסטודנטים שאני מנחה.
במקביל, אנחנו בעיצומו של תהליך "התייעצות" על הצעת הממשלה לקצץ את מספר אשרות העבודה שניתנות לסטודנטים זרים. התייעצות שכולנו יודעים שכבר הוכרעה.
נכון לאתמול, סטודנטים זרים יכלו להשאר באנגליה עד שנתיים אחרי סיום התואר כדי לעבוד. ב 2009 אושרו 468,000 ויזות לסטודנטים זרים באנגליה, כך שמספר דומה יכול היה להיות זכאי לאישור העבודה. המספר האמיתי כמובן קטן יותר כי לא כולם נשארים לעבוד, ולא כולם מתקבלים לעבודה. אני משער שמדובר בעשרות אלפי זרים. ממקור אחר אני לומד ש 59% מהסטודנטים הזרים התקבלו לעבוד אחרי הלימודים. אם זה נכון אז יותר ממאתיים אלף נשארים כאן כל שנה. אלו מספרים עצומים, שכניראה לא מוצאים חן בעיני השלטון שדואג לאחוזי האבטלה המטפסים לאיטם תוך שבריטניה לא לגמרי משתחררת מאחיזת המשבר.
בנוסף, קרוב ל-30,000 אשרות לא מוגבלות ניתנו לעובדים "מוכשרים" שגויסו על ידי מעסיקים מתוך סך הבוגרים הזרים באנגליה. אלו ויזות שניתנות למעביד על מנת להעסיק עובד שאינו תושב בלי הגבלת זמן. הסוג הראשון של האשרות עד שנתיים הולך להיעלם לגמרי, ומספר הויזות מהסוג השני מתקצץ ב 15-20%.
הסטודנטים הזרים, למרות שהם זרים, הם לא פריירים. תוך שנה יהיה להם ברור שהסיכוי להשאר באנגליה אחרי התואר הוא אפסי, אלא אם כן הם באמת מיוחדים במינם. פחות סטודנטים יבואו ללמוד כאן, במיוחד בבתי הספר למנהל עסקים. לאן הם יעברו? לכל מקום שימהר לקבל אותם. אולי קנדה. יש יתרון בולט לארצות דוברות אנגלית. לדעתי מוסדות ישראלים הם מחוץ למשחק, אבל אולי אני טועה.
היום (כלומר אתמול) רבים מגיעים לכאן מהודו סין ומדינות אחרות מתוך תקווה לצבור נסיון עבודה או להתמקם כאן באופן קבוע. שכר הלימוד הגבוה שהם משלמים מזין את האוניברסיטאות שהשכילו לפתח תוכניות מתאימות, בעיקר בלימודי שפה, הנדסה, פיננסים, ומנהל עסקים. זו תהיה מכה נוספת למוסדות שלמדו להסתמך על מקור ההכנסה הזה.
המסר שהממשלה החדשה שולחת לסטודנטים עכשיו הוא "אל תבואו". לא ברור מה המסר שהיא שולחת לאוניברסיטאות. מהר מאוד הסטודנטים יבינו שמדינות אחרות מציעות הזדמנויות טובות יותר. התוצאה תהייה הקטנה נוספת של הכנסות האוניבסיטאות, שתוסיף שמן למדורת התחרות.
סנונית ראשונה הנושאת את מסר השינוי הגיעה השבוע מ McKinsey חברת הייעוץ הגדלה. החברה שעד היום גייסה את עובדיה מבין בוגרי האוניברסיטאות, החליטה לגייס קבוצת עובדים נסיונית מבין בוגרי בתי הספר, ולממן את התואר שלהם. הסטודנטים ילמדו במשרה חלקית ויעבדו בחברה, ויתחייבו להמשיך לעבוד בה לאחר סיום התואר. באופן זה מקינזי הצליחה גם לשלוט בתכני הלימודים וגם לקבל את העובדים מוקדם יותר ולהפיק מהם יותר.
יכול להיות שהסינרגיה הזו בין עולם העסקים לאקדמיה היא פני העתיד באנגליה. האם האוניברסיטה תעמוד בפיתוי ותשמור על אוטונומיה שתאפשר לכסף הזה לממן את מה שכספי המיסים מתקשים לממן – מדעי הרוח ומחקר לא יישומי?
"אל תבואו".it is not true what the govermen say is so.–come but not so many as before!
ראשית, מדובר בצחוק הגורל.
אנגליה, הן בכובע של אימפריה לשעבר שחיה ומתקיימת על נתיניה הזרים, והן בכובע של קפיטליזם ושוק חופשי מבית תאצ'ר, מגבילה את כניסת הזרים.
זה ממש הפוך מכל מה שהאנגלים הטיפו לו.
שנית, נושא ההכשרה המקצועית הממומן בידי חברות – זה קורה גם בארץ. עד כה זה קרה רק ע"י חברות שמימנו תארים מתקדמים לעובדיהם (בעיקר תארי מאסטר), מה שהשפיע על תחום המחקר של העובד שלהם אבל לא על תכני הלימוד.
עכשיו זה נכנס גם לתואר ראשון והסנונית היא חברת טבע שמממנת תואר ראשון בהנדסת תרופות במכללת הדסה בירושלים.
מדובר בעצם בחברה שמעוניינת לקבל אנשים עם השכלה המתאימה בדיוק לה כך שהיא למעשה יוצרת שוק סגור כי המהנדסים שיוכשרו עבורה יתאימו בעיקר לה ואזי אין להם אופק תעסוקתי רחב, כך שהיא מקבלת מהנדסים במחיר של טכנאים.
אני לא יודע היכן נמצאת המועצה להשכלה גבוהה בכל הסיפור הזה. יש פה פגיעה אנושה בסטודנטים ובהשכלה הרחבה שהם אמורים לקבל.
תואר בהנדסת תרופות זה כמו תואר בהנדסת מכונות דפוס – נישתי וצר כמו סיכה וגם לא נדרש בשוק [להכשיר מהנדס כימי להנדסת תרופות זה תוספת של קורס אחד גג שנים].
אפילו לתחומים חמים היום כמו התפלה לא נבנה תואר יעודי וזאת מהסיבה הפשוטה שאין חברה גדולה (כמו טבע או מקינזי) בתחום ההתפלה שיכולה לקחת כזאת התחייבות על עצמה.
אני כמעט בטוח שהאוניברסיטאות באנגליה יוותרו על האוטונומיה שלהם תמורת הון. בעוד ששאר האוניברסיטאות האירופאיות שידרו ומשדרות מסר של שמירה על ההשכלה הגבוהה בנוגע למדעי הרוח ומחקר לא יישומי [ושיתוף פעולה וקבלה של זרים – כולל מלגות נדיבות], אנגליה לא עושה זאת.
אז גם עכשיו אני לא מוצא סיבה מדוע הן ינסו לשמר זאת כשהן במצב כלכלי קשה.