סקר המיינדפולנס הגדול בישראל

5 Comments

1. אסף שלום.
   ברצוני לשאול אותך שאלה "גדולה".
   לצערי, המייל שלי מקולקל, אז אני שואל כאן, על גבי הבלוג…

   אז ככה:
   אני בחור שמתמודד עם בעיות פיזיות קשות.
   ואני מתעניין בבודהיזם, באופן שיטחי.
   ואני רוצה לומר לך משהו:

   נורא קל להגיד ש"ההיקשרות יוצרת סבל" – כשאתה אדם בריא. לאדם בריא, יש מן הסתם אישה וילדים ועבודה וכו'. כלומר, חייו לכאורה שלמים, פחות או יותר. אז לאדם כזה קל לומר לעצמו "ההיקשרות יוצרת סבל". כי מבחינתו, זוהי מחשבה יפה, אבל לא מציאותית. הוא לא באמת חושב לוותר על ההיקשרויות שלו, או אפילו לא מעלה זאת בדעתו. כלומר, הוא "מישתעשע" בזה כחוכמה מופשטת, שבעצם אינה נוגעת אליו באופן מעשי. כלומר, קל להגיד שההיקשרות יוצרת סבל – כשאינך נדרש לוותר בפועל על ההיקשרות.

   בניגוד לאדם כזה, אני לוקח את מצבי הפרטי.
   גוף דפוק יש לי, אישה אין לי, חברים ועבודה אין לי.
   במצב כמו שלי, אני באמת באמת מבין את הקביעה שההיקשרות יוצרת סבל. מבין זאת על בשרי ממש.
   הרי אם הייתי מפנטז באובססיביות על בר רפאלי, או וילה, או להיות מיליונר – הדבר היה מביא לי סבל נפשי. ולכן, עצם הנכונות שלי לוותר על ההיקשרויות האלה – אכן מביאה לי רווחה נפשית.
   מנסיון.

   אבל את זה מותר לומר רק לי ולשכמותי, או להבדיל, לאיוב שאיבד לחלוטין את כל עולמו.
   כל אדם שחי חיי נוחות, ומלהג על ויתור על ההיקשרויות – מרגיז אותי. אולי איני צריך להתרגז, אבל זה מרגיז.

   והדברים ממש לא מכוונים אליך, יקירי, כי אם לאיזה מרצה מדושן עונג לבודהיזם ששמעתי את הרצאתו, וברור לי שאין לו מושג ירוק מה זה באמת "לוותר על היקשרויות".

   כמו שאמרתי, הידע שלי בבודהיזם שיטחי מאוד, ומובן שמושג הויתור על היקשרויות מורכב מכפי שהיצגתי כאן. יחד עם זאת, הוא כנראה תקף גם לגבי מה שאמרתי. לא רק לזה – אבל גם לזה. ובהחלט יתכן שדבריי נובעים מהבנה חלקית של הנושא.

   כך או כך, האם תוכל להתייחס למה שכתבתי? פשוט תיכתוב מה שעולה לך בראש על זה, בבקשה.

   המון תודה.

2. אלמוני יקר,
   ראשית התנצלות על התגובה המאוחרת.
   שנית, אני שמח על המכתב הכנה והפתוח הזה. אני איתך.
   נתחיל בהערה – למה מתעניין בבודהיזם באופן שטחי? אתה מתעניין וזה מספיק. אם תמשיך להתעניין, זה יהיה פחות שטחי. אין צורך להתנצל מראש.

   לגבי המרצה המדושן עונג, אני לא יכול להגיב באמת. מה אנחנו יודעים? אולי הוא יודע ואולי הוא לא. אם אתה לא מאמין לו, חפש לך מורה אחר. זה מומלץ. בטח באינטואיציות.

   אבל לא הייתי ממהר לקבוע שרק לך מותר להבין משהו, או רק לאיוב. הרבה אנשים סובלים בעולם הזה, אפילו אם הגוף שלהם פחות או יותר עובד כמו שאמור לעבוד. מי שחווה סבל וחוקר באמת את מקורו יכול לראות מה גורם לו, ומותר לו להגיד.

   אם לצטט את הבודהה כאן, הסבל אינו כל כך עניין של היקשרות כמו עניין של הישתוקקות. הישתוקקות מובילה לפעמים להיקשרות, אבל הדבר היסודי הוא ההישתוקקות.

   כמו בדוגמה שנתת: גם אדם בריא ונשוי שישתוקק לדוגמנית ולכסף יגרום לעצמו סבל. הוא עדיין לא נקשר לכסף, כי אין לו אותו, אבל בראש הוא כבר כבול בגלל ההישתוקקות. על מה הוא יכול לוותר? על כסף שאין לו? לא. הוא יכול לוותר על הרצון שיהיה לו. על ההישתוקקות לעוד ועוד. כל עוד הוא משתוקק הוא "קשור".

   לכן השאלה אינה האם יש לך או אין לך (גוף בריא, הרבה כסף, נשים, יו ניים איט), אלא עד כמה אתה מישתוקק. רק במקרה שיש לך אפשר לדבר גם על כמה אתה קשור למה שיש לך. היקשרות, אגב, לא חייבת להיות רק לדברים חומריים. אנחנו קשורים מאוד לרעיונות, דעות, טקסים, תפיסות וכולי.

   מקווה שזה מבהיר משהו.
   אם תרצה, שאל עוד.
   אסף

3. אסף שלום.
   ראשית, תודה על תגובתך.
   האבחנה בין "השתוקקות" ל"היקשרות" – עשתה לי סדר בראש. תודה.
   בסופו של דבר, נדמה לי שהמטרה של היעדר השתוקקות או היקשרות – היא אותה מטרה. אם כי אתה והבודהא צודקים. בחנתי את זה על עצמי. באמת רוב רובו של הסבל, לפחות אצלי, נובע דווקא מההישתוקקות.

   דבר נוסף.
   השגתי עותק של הדהמפדה, נדמה לי שאתה מכיר את המתרגם…, ואני קורא בו ביסודיות.
   ואני אומר לעצמי: זה כל כך הגיוני. כל כך מציאותי.
   הבנתי שזה טקסט מפתח בבודהיזם, ואני מבין למה.
   תודה על התירגום שלך, ותודה על שענית על שאלתי קודם.

   אולי זה יומרני, אבל אני מרגיש שהדהמפדה התחיל לחלחל לי במחזור הדם.

   יש משהו כל כך שפוי בטקסט הזה.

   נ.ב
   היכן היית ממליץ ללמוד על בודהיזם באופן רציני?.
   האם אתה מלמד זאת?.

   המון תודה.

4. "אנו חיים בשימחה גדולה. אנו שאין בבעלותנו דבר".

   צלול כבדולח.

5. שלום שוב,
   אני מלמד קצת בחיפה. יש לנו קבוצה, ויש עוד מורים בחיפה. יש מורים טובים בכל הארץ. חלקם מדגישים יותר תרגול מדיטציה, ואצל חלקם תמצא גם חלקים פילוסופיים הגותיים זה תלוי מה אתה מחפש בדיוק. עמותת תובנה מארגנת קורסים החל בקורסי מבוא, קורסים שבועיים למדיטציה, סופי שבוע, וריטריטים. בית בהוואנה בתל אביב גם הוא מקום טוב ללמוד. גם הם מזמינים מורים שונים. יש אירגונים נוספים ידידי הדהמה עם דגש טיבטי, עמותת ניומן סביב הנזיר התאילנדי עופר עדי. טוב, אני יודע שנתתי תשובה ארוכה אבל מותר לבדוק קצת לפני שמחליטים איפה ללמוד…

Comments are closed.