סטודנט, בודהיסט, רוחני
הצבתי את הכותרת על הפס האפור למעלה ומאז שנתי אינה שינה, העיכול לא מה שהיה והידיים רועדות ומזיעות. מילא שאני מסביר למישהו את דעתי על הא ועל דא, אבל ממש לכתוב את זה? זו כבר כמעט הצעת נישואים.
כשאמרתי לד' לפני שנה בערך שאני לא בודהיסט היא השיבה לי בלי למצמץ שאני הכי בודהיסט שהיא מכירה (נו, חשבתי, באמת תחרות). כל הקיום העשיר הזה, הריח השרוף שעולה מהטוסטר ששכחתי לכבות, הגזר שנתקע לי בין השיניים הטוחנות, הפעמון של הכנסיה בשבע בבוקר, כולם מסתכמים ונעצרים בנקודה הזעערורית הזו: בודהיסט.
בצד ימין נרמז שאני סטודנט אבל לא כתוב שגובהי מטר ושמונים ותשע סנטימטר. לא כתוב שמעולם לא הייתי טוב בכדורסל ושהייתי מאוהב בשבעים ושבע נערות מהכרמל. גם לא כתוב שאני רווק משגע שחולה על מסיבות. מענין למה.
כדאי לשים דברים על השולחן. ישנה פעילות אחת, מסוכנת ביותר שאנשים רבים נוטים להמעיט בערכה. פעילות שפוגעת בראיה התקינה, במחשבה, בהגיון, ביחסי הזוגיים ואפילו עלולה לגרום לבעיות שינה חמורות. אני מתכוון לכתיבת קורות חיים. מי שלא היה צריך מעולם לסכם את חייו על ידי רשימת התארים אקדמים, מקומות העבודה שלו ושונות, הוא אדם מאושר. ומי שעשה את זה בלי באמת להאמין אפילו לרגע קט שהמשפט "1992, פרס שני בתחרות התרגום של קרן מאירהאוזן" ממש שייך לו, הוא באמת מואר.
זה לא אתה (אני צועק לעצמי באוזן) זה רק כותרת (אתה שומע?) תזכור שמילים הן לא המציאות.
מה, הן לא?
אז הנה הגעתי לאתר שלך. נראה יותר טוב מהבלוג. אנא תוסיף לפה מאמרים שכתבת שם. אולי פה אוכל להגיב…0
כתבת יפה
אוהב
דוד אסף
תתחדש
סופסוף יהיה פה עוד מישהו שמתעסק עם רוחניות ודת ואני אוכל להתפנות לדברים איזוטריים עוד יותר :)
השאלה היא לא האם אתה מבין את מה שבודהה אמר
(ואחרים כתבו) אלא האם אתה באמת בודהיסט בהוויתך.
לפי הכתוב אתה מתמצא בכתבים ובפילוסופיה אבל הקשר בין זה לבין היותך בודהיסט או כמו בין שחיין ובין מי שלומד שחייה בהתכתבות. בכל ליבי אני מקווה שאני טועה.
הייתי מעוניין גם להמליץ על שני ספרים
1. THE COMPASS OF ZEN
של נזיר זן בודהיסט קוריאני בשם
SEUNG SAHN
שכתב מספר ספרים אך הספר הזה הוא טוב למי שרוצה סקירה מקיפה
2. THE FEELING BUDDHA
של סופר בריטי בשם
DAVID BRAZIER
שאני לא בטוח לגבי האיכות הכללית של הספר אך יש לו תובנות מאוד מעניינות
אני אשמח לקרוא עוד את כתבותייך
בשנה שעברה זכיתי במקום שני בתחרות "הבודהיסט של הקיץ" שנערכה מטעם האגודה למצוינות בודהיסטית בבריסטול. אני חושב שזה מספיק בשביל להוכיח לך מעל לכל ספק שאני בודהיסט רציני, אמיתי, אותנטי, מעולה במדיטציה, ובקיא בכתבי הקודש.
אני זכיתי בתחרות היופי של קניון קמת גן בתואר סגנית מלכת החן. זה עדיין לא אומר שאני יפה
מילא רונן חובבן אבל מימך אני מאוכזב. נראה לי שבתגובה הצינית שלך רק הוספת לעצמך קארמה רעה.
זה נכוןש אני חובבן מכיוון שאין לי כוונות להתפשרנס מללמד חומר שנלמד על ידי לימוד מספרים אבל זה לא אומר שאני לא רציני או לא מבין. בשנה האחרונה אני גר ביפן ולומד זן בודהיזם במקדש. הכוונה שלי היתה טובה אך שכחתי שמכיוון שאני עוסקים כאן באנשים שחייבים להגן על עצמם בכל מחיר (גם בהשפלת האחר ועל ידי כך חיזוק מעמדם והאגו שלהם)
הציניות בה הוא משתמש רק מראה את שהוא מתאים להוראה באוניברסיטה כבר עכשיו – מכיוון שהוא ציני, תוקפני וכמובן יודע כל. חבל. חשבתי שיהיה פה מקום מעניין לשיחה וקריאה. טוב שיש את האינטרנט כך שלא חסרים אתרים
מעניינים שעוסקים בנושא הזה בצורה יפה ומכובדת
הייתי במקום שלו, אומנם באוניברסיטת תל אביב עד שהבנתי שלימודי דתות ממרצים זה כמו לקרוא את התפריט בלי לאכול, כך שנסעתי ליפן במטרה לטעום מהאוכל
שלום ותודה
לסתם 1, שמע, אולי אתה צודק. יכולתי לכתוב לרונן באופן ישיר שכל ההתעסקות שלו במי הוא בודהיסט טוב ומי בודהיסט מזויף היא ההתעסקות מטופשת שמנסה לשלוח לי ביקורת בעטיפה של ממתק. בחרתי להגיב בבדיחה, בעקיצה, שמכוונת כלפי הרמזים שאינם במקומם על הדרך שבה אני לומד ומקיים את אורח חיי, ענין שאינו מענינו של רונן ואין לי כוונה לעסוק בו כאן בכלל.
מילא זה לא הצחיק את רונן, אבל ממך הייתי מצפה ליותר…
רונן, הכוונות הטובות שלך צריכות לעבור בדיקה מחדש. יש לך כאן הזדמנות חד פעמית להסביר לי היכן הכוונה הטובה שלך היתה כשהצעת שאני מבין בבודהיזם כמו אדם שלמד שחיה בהתכתבות.
אנחנו לא מכירים ואני לא יודע מנין אתה שואב את כל ההנחות המשונות שלך על התוכניות שלי והפרנסה שלי. לא הייתי במקומי, ולעולם לא תהיה. אם יש לך ביקורת, אתה מוזמן להשמיע אותה. אם הביקורת שלך לא ענינית, אני מבטיח שתקבל תשובות אפילו פחות נעימות. לא בגלל שאני שונא אותך, בגלל שאני אוהב אותך.
אני חושב שרונן התכוון לטוב גם אם הוא לא הסביר את עצמו כראוי. לפי דעתי כוונתו היתה שההתעסקות בצד האינטלקטואלי של הבודהיזם (ןאל תתפוס אותי במילה) היא לא המהות ואני מתכוון בכך ש(לפי מה שקראתי) שגם אם אתה מאסטר של סוטרות עדיין אתה רחוק מאוד מ"הבנה" או הארה. ולכן אני חושב שרונן התכוון (ןאולי לא) לכך שאתה כותב על הצד האינטלקטואלי טקסטואלי של הבודהיזם אך זה ללא המהות של הדרך הרוחנית.
וחוץ מזה רונן (אם אתה עדיין פה ולא ברחת לנו) מה אתה עושה ביפן? האם לטעום מהאוכל אתה מתכוון שאתה לומד בודהיזם שם? דוקא מעניינת אותי הנקודת מבט שלך בנושא.?
אני מקווה שתענה לי גם אם בעל הבית לא נחמד וקצת אגרסיבי (גם לטעמי)
שיהיה לכולנו ערב טוב
1) לא טענתי מעולם שאני מואר.
2) אני גם לא מאסטר של סוטרות. אני קורא ומשתף כמה שאני יכול במה שאני יודע.
3) אני לא מסכים עם הניסוח שלך לגבי המהות (אני באמת חושב שאין מהות לכלום) אבל אני מבין את הכוונה ומסכים שעיסוק תיאורתי בבודהיזם אינו ממצה את מה שאפשר ללמוד מהמורים והטקסטים המצוינים האלו. כאן זה בלוג. זה אינטרנט. זה מילים ומילים ומילים. מי שרוצה משהו אחר שיסגור את המחשב עכשיו וייצא לגינה (נראה לי שרונן כבר עשה את זה). מילה שלי – לא תצטערו!.
4) למרות זאת, אני חושב שהעיסוק התיאורתי יכול לעזור, לתמוך, והוא אפילו היה ועודנו חלק חשוב מהדרך בכמה מסורות מאוד בודהיסטיות.
5) לא נחמד? קצת אגרסיבי? מה פתאום! אני רך כחתלתול בן יומו. אם הייתם כאן הייתי אפילו עושה לכם תה צמחים.
אני חושב שאתה יכול לשמש לי כפה יותר טוב מאשר אני עושה זאת. אולי אני צריך לבחור את המילים ביתר קפידה. מכיוון שמאסתי בלימודים טקסטואלים שבעיני הם רק מרחיקים מהדרך. מצאתי שכדי להתקדם בדרך צריך לעבור הרבה מכשולים ורבים מהם הם למעשה ספרים שקראתי ושיחות שהשתתפתי בהם. הדרך היא אישית ולכן כל רעיון או מידע שלא בא לך מבפנים – מהווה מכשול. אני מתמקד בלימודי בודהיזם ומנגן על סקסופון למחייתי. בקרוב אני מקווה לטוס לקוריאה על מנת להמשיך בלימודיי. הזן הקוריאני והיפני שונים במספר דברים ולכן אני טס לקוריאה. להעמיק את לימודי
הייתי מעדיף לא להגיב לדברין של "בעל הבית" ומכיוון שהוא "שופע אהבה" כלפי כל היצורים בעולם הוא ירשה לנו להמשיך להתכתב להנאתנו ללא הפרעה או מחיקות.
רונן, עקבתי אחר השירשור בעקבות מאמרו של אסף ורק בתגובתך האחרונה, "קול השיפוט" נשמע בבירור ויצא בכנות אל אוויר העולם. בעיני חשוב מאוד לקבל ולהבין שגם בתוך המסורת הבודהיסטית, יש דרכים שונות ודגשים שונים בדרך הרוחנית. אם אתה מוצא שלימודים טקסטואלים הרחיקו אותך מהדרך,נראה לי שאתה מחויב לעזוב אותם ואפילו לזרוק אותם לפח.
אבל להשליך מהתנסותך האישית והסובייקטיבית לגבי דרכם של אחרים…?
כמו שכבר אסף ציין למעלה, ישנם מסורות בודהיסטיות, הרואות בלימוד הטקסטואלי חלק חשוב מהתרגול הרוחני. ישנו קטע מהקנון הפאלי (נכון זה טקסט, אבל בכל זאת טקסט בודהיסטי, שגם חכמי הזן העתיקים כנראה הכירו וידעו אותו דיי טוב), שמתייחס אל לימוד בדרך הרוחנית:
Here one who has faith in a teacher visit him; …he gives ear; one who gives ear hears the Dhamma; having heard the Dhamma, he memorized it; he examines the meaning of the teachings he has memorized; when he examined their meaning, he gains refelective acceptance of those teachings; when he has gained refelective acceptance of those teachings, zeal springs in him; when zeal has sprung up, he applies his will; he then scrutinises, then strives; resolutely striving, he realizes with the body the ultimate truth and sees it by penetrating it with wisdom [MN I 480]
במסורת הבודהיסטית ישנם זרמים רבים. חלק מהאנשים מתייחסים לבודהיזם כדת וחלק כפילוסופיה חלק כאורך חיים. אני חושב שהבודהיזם הוא אצבע. אצבע שמורה את הכיוון הנכון – ותו לא. ישנם אנשים שמסתכלים על האצבע וחושבים "אה…זה בודהיזם" ישנם אנשים שמסתכלים לאן האצבע מורה. לפי דעתי הטקסט הוא האצבע – אפשר ללמוד טקסטים ולנתח אותם, אפשר לקרוא סוטרות ואת הפרשנות שלהם. אפשר להשוות תירגומים ולכתוב תזות על ההבדלים בין הזן בודהיזם לבודהיזם טיבטי. אבל לאן זה מוביל אותך? לימוד טקסטואלי לא מוביל אותך להכיר את האני האמיתי שלך.
את מכירה את הסיפור הזה? בודאה בא להעביר שיעור ולא הוציא מילה מהפה. כולם חיכו וחיכו עד שהוא הניף פרח שאחז בידו. כל תלמידיו רק הסתכלו על בודאה ועל הפרח ולא הבינו כלום, רק תלמיד אחד פרץ בצחוק של הבנה. העברת ה"ידע" או העברת "החוכמה" אינה דורשת מילים. לא הרצאות ולא סוטרות.
לכן אני מאמין / חושב שלימוד טקסטואלי הוא מעניין (בתור סיפור) אך על מנת להגיע לאנשהו יש צורך במדיטציה. מכיוון שצרפת טקסט אני אצרף גם כן אחד (אין מה לעשות גם אני קורא טקסטים, כוחו של הרגל )
I have just one thing to say.
As I stop thinking and forget all attachment
And just sit solid as a mountin without doing anything
Spring comes and the grass grows green by itself
אני שמח על הביקורת שלך, אני אשתדל להדגיש את העבודה שזה אך ורק מנסיוני ואני לא מתכוון להטיף לאף אחד שופ דבר
לפי סדר משתתפים: אסף
אל תדאג גם אני לא כתבתי שאתה מואר או מאסטר של סוטרות .
רונן
תודה על המחמאה שאני יכול לשמש לך כפה אבל זה נראה לי מיותר.
קרן
ברוכים הבאים
אז ככה, כרגיל אני כמו האו"מ – צריך להשכין שלום בין הניצים. האמת היא כנראה אישהו באמצע , למרות שמטבעי אני נוטה לצד של רונן. ישנה בעיה חמורה בקריאת טקסטים והסתמכות עליהם. כל הטקסטים נכתבו לפני אלפי שנים בשפה שאף אחד מאיתנו לא דובר או מבין ולכן אני מעריך שאנחנו קוראים תרגומים.לתרגומים אלו שתי בעיות עקריות
1. בחירת המילה המדויקת שתעביר את מלוא המשמעות של המילה המקורית
2. הקונקטסט התרבותי שונה לחלוטין ולכן היכולת שלנו להבין הבנה מלאה נפגעת
קשה להשוות קריאת ספר בשפת המקור לקריאתו לאחר תרגום (קרוב לודאי שאתה אסף מכיר את הבעיה מקרוב)
רק תחשבו מה עבר על הטקסט המקורי עד שהגיע אלינו בעברית או אנגלית? אני מני שאפילו חלק מהתרגומים עברו מפאלי או סנסקריט לסינית או הינדו ורק אז לאנגלית או עברית! אני מניח שחלק מהתרגומים היו גורמים לבודאה לצחוק.
המדיטציה לא השתנתה ולא תשתנה, ישנו קשר ישיר בין בודאה לבין מורי הזן של היום. אף פעם לא היה נתק, תמיד היו מורים ותמיד היו תלמידים. לכן בנטיה שלי אני סומך יותר על המדיטציה בתור שיעור מקורי.
מכיון שכולכם העתקתם "הוכחות" לצדקתכם אז גם אני רוצה.
– To pass through this gate, do not attach to any thinking that arises in the mind.
– Not depending on words, a special transmission outside the Sutras
-Pointing directly to Mind: see your true nature, become Buddha
-The buddha taught all the Dharmas in order to save all minds.
– When you do not keep all these minds, what use is there for the Dharmas?
אסף, האם אתה עושה מדיטציה?
מה היא ההתמחות שלך? במה אתה מתמקד? האם בבודהיזם?
רונן – אהבתי את עניין האצבע! זה הצחיק אותי בהתחלה אבל מאוד מצא חן בעיני
תמשיך לנגן
זה מזכיר לי את המשפט הזה שאנשים אוהבים לצטט אך לא פועלים לפיו או ישו שלימד לאוהב את כולם ולהגיש את הלחי השניה למרות שכולנו יודעם שהנוצרים לאו דוקא ידועים באהבת האחר בהסטוריה מסעות צלב, כיבושים קולוניות, אינקויזציה
And what is good, Phædrus,
And what is not good…
Need we ask anyone to tell us these things?
הערה קטנה לענין הקריאה ולתגובה האחרונה של רונן. השאלה היא לא "מה אדם קורא" אלא "איך הוא קורא". כשסוקרטס שואל את פיידרוס את מה שהוא שואל, הוא מציג התנגדות לקבלת סמכות (כתובה או מדוברת) לגבי האמת. אבל לסוקרטס היתה מתודה אחרת, הוא ודאי לא התנגד לשיחה אודות האמת. מי שקורא את הסוטרות בתור סמכות, מצטט אותן בתור מעין הוכחה למה שהוא חושב. אני לא אחד מאלו, איפה אתם עומדים ביחס לזה?
זה הזמן לחשוב מחדש על ההבדל, שנראה כל כך ברור מאליו לחלק מכם, בין מדיטציה לקריאה או האזנה לטקסט. האם בשבילכם המילה "מדיטציה" פירושה לשבת עם עיניים עצומות בלי לזוז? האם טקסט לדעתכם היא נסיון לזכור המון פרטים? ולמה סוגים מסוימים של בודהיזם לא מפסיקים לייצר טקסט שאומר שצריך להפסיק לקרוא?
שאלתי היא, אם יורשה לי להשתמש במשל המפורסם, איך אני יכול לדעת לאן מצביעה האצבע אם אני לא יודע לקרוא? אבל "לדעת לקרוא" זה לא רק לדעת לזהות אותיות. כמו שסתם 1 כתב (נו, אולי תחליף את הניק…), "לדעת לקרוא" חייב להיות קשור לידיעת השפה, ההקשר ההסטורי, התרבותי. מי שרק קורא סופו שידע המון על כלום. מי שלא קרא אף פעם, יודע כלום על כלום. זה לא אומר, כמובן, שהוא לא יכול להנות מהחיים…
הדיון הזה חשוב ומענין ואולי אקדיש לו פוסט משל עצמו. תודה לכם.
A special transmission outside the scriptures;
No dependence upon words and letters;
Direct pointing to the soul of man:
Seeing into one's own nature and attainment of Buddhahood
I assume that in your view this is not a text…
The Tao that can be spoken is not the constant Tao
The Name that can be named is not the constant Name
The nameless is the origin of Heaven and Earth
The named is the mother of myriad things
הרי הכל הוא טקסט. סרט, ציור מוזיקה – הכל הוא טקסט. חוץ מהטאו (ולא משנה עם זה באמת בטאו או בזן)
Using intellectual understanding to find your true nature is like expecting a hungry man to satisfy his gnawing hunger with a picture of a banana. Zen teaching is not like this. Zen teaching says, "Open your mouth. Here's a banana. Now eat!"
ובאמת האצבעות הוליכו אותי, איזה כיף!!