אלוהים שלי,
היום, עד הרגע הזה ממש, הייתי בסדר גמור ואני מאוד שמח על כך. לא ריכלתי, לא התרגזתי, לא הייתי חמדן, לא הייתי אנוכי ולא נכנעתי לתאוות שלי יותר מדי. אני באמת אסיר תודה על כך.
עכשיו אני צריך לקום מהמיטה, וניראה לי שבמשך היום אני אזדקק להרבה יותר עזרה.
(מתוך הרצאה מוקלטת של ג'ק קורנפילד)
בבוקר אחד מצאתי את עצמי שוכב במיטה ומביט בוילונות החומים כאילו אף פעם לא ראיתי אותם. בחוץ כבר זרחה השמש הקפואה של אנגליה שהאירה דרך הוילון את הפרחים והצמחים שמאוירים עליו. אני חשבתי שזה המראה הכי יפה בעולם. באופן נורמלי, כל אחד מכם היה מביט בוילונות האלו בבוז. וילונות חומים, ישנים, לא שום דבר מיוחד…
קלבתי תא זה בדאור האקטרולני (אבל שניתי קצת): בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנחאנו לא קוארים כל אות בעמצה אלא מלצמים את כל המליה עם ההקשר…
הפוסטים האחרונים היו כניראה הפוליטיים ביותר שכתבתי. התנצלותי שלוחה לקוראים שחיפשו כאן נחמה בודהיסטית וקיבלו תחת זאת הזרקה של המציאות. לסיום הסידרה הזו, שלא תוכננה מראש, אני רוצה להביא כמה הצעות לפעולה והתבוננות רחבה יותר.
תומר פרסיקו כתב באנ.אר.ג'י על הויכוח בין אנדרו כוהן ופאפאג'י סביב נושא ההארה והיחס שלה לטוב ורע. הניצול המיני (היה או לא היה?) של תלמידתו, ומעשים גרועים אחרים שנעשו על ידי אלו שנחשבו מוארים מעלים את השאלה על הקשר, אם יש כזה, בין היותו של אדם "באחדות עם המוחלט" ופעולותיו המוסריות או הלא מוסריות. במילים…
איך אני יכול לדעת מה אני חושב אם אני לא קורא את מה שאני כותב? (א. מ. פורסטר) התודעה היא מקור כל הדברים (דְהַמָפָדָה) האדם משחק רק בשעה שהוא אדם במלוא מובן המלה, והוא אדם במלא מובן המלה רק בשעה שהוא משחק (פרידריך שילר, מכתבים על חינוכו האסתטי של האדם, 1795) היום הטוב בחיי, יום…
1 ביום חמישי 30.12.04 אני אתן הרצאה בבית בהוואנה בתל אביב. הנושא: חברות רוחנית ומעמדו של המורה על פי הבודהה.כדי להגיע יש להתקשר לאיתמר ותור מבית בהוואנא ולתאם: 03-6025429 2 ביום שבת 1.1.05 יתקיים מפגש דהרמה (או יום ריטריט) בעצמון שבגוש שגב. המפגש יתחיל בשעה 10:00 בבוקר, יסתים ב 17:00, ויכלול מדיטציה ארוחה משותפת ושיחה….
Comments are closed.
לא יודע מי זה הקורנפילד הזה
תן איזה רקע, כי זה משפט יפה
הוא מודע לאירוניה וכו' של זה?
אודי
לא יודע מי זה הקורנפילד הזה
תן איזה רקע, כי זה משפט יפה
הוא מודע לאירוניה וכו' של זה?
אודי
לא יודע מי זה ה…
סתם סתם, תמחוק אחת
אוי, כמה שאני שונאת את הביטוי הזה!!! תחשבו על המשמעות שלו.אף פעם על תהיו אסירי תודה. מקסימום תודו, תעריכו. תגמלו טובה . כשאנחנו באמת "אסירי תודה" אנו כלואים בתוך רגשי התודה שלנו,מרגישים שבויים בידי נשוא התודה שלנו, מבטלים את עצמנו בפניו. מיותר לחלוטין. ולפיכך, מן הראוי שנוציא ביטוי זה מהמילון שלנו.
אמא'שלי דלה-קרועה.
ואני.. קרועה סון.
קוריאה. קוריאה.
ברור שהוא מודע לאירוניה שלו, כאילו דא… איזה משפט וודי-אלני. הוא יודע, שדה התירס הזה, שאנחנו כל כך חלשי אופי, כל כך עצלים מחשבתית… עצוב לחשוב על זה.
אז בוא לא!
(אה-הא! – בסגנון החיקוי של פנינה רוזנבלום ב"ארץ נהדרת").
אם אתה רוצה המון פרטים אז בבקשה:
http://www.spiritwalk.org/kornfield.htm
לעידית,
הערה מענינת. קחי בחשבון שלא כל ביטוי נאמר בהקשר המילולי שלו. במקרה זה סתם תירגום של grateful או thankful. זו העיברית.
למרות שאולי המקור באמת הגיע מאיזו אסירות שאדם נכנס אליה בעקבות היותו חייב תודה למישהו, הביטוי השלם כבר מזמן לא שם. כמו שבית-ספר הוא לא הבית של הספר, וכמו שאדם שיורד לסוף דעתי לא באמת יורד לשום מקום, ככה גם אסירות תודה היא לא מאסר.
אבל זכותך לא להגיד את זה יותר אף פעם. מעתה אמור: אני מודה. (אבל מודה במה? בפשע? אוי לא…)
זוכרים שהיתה תוכנית רדיו שקראו לה קשה בבוקר? תמיד חשבתי שזה שם מעולה.