שתיקה [1]

באחת הסמטאות מול המוזאון הבריטי בלונדון ישנה חנות קטנה בשם "ספרים אוריאנטלים". הגעתי לשם השבוע כי אני משתתף בסמינר של ריצ'רד גומבריץ' בסואס. גומבריץ' הוא אחד מחוקרי הסנסקריט הטובים בעולם, ומומחה גדול לפאלי ובודהיזם. הוא גם הבן של אותו גומבריך חוקר האומנות שמספרו המתורגם לעברית למדתי בבית הספר את כל מה שהספקתי לשכוח על אומנות….

חשבון כסף של ממש עוד לא ראיתי מהבלוג החדש עם הפרסומות. הפרסומות קצרו כמה עשרות דולרים בשבועות הראשונים, ואחרי זה יוק. אני יודע בדיוק מתי זה הפסיק. זה קרה אחרי שאורי ברוכין ביקש ממני להפסיק להפנות קוראים מרשימות לבלוג החדש. הוא כמובן צדק, כי השתמשתי בבלוג הישן כמערכת לינקים. אבל התוצאה היתה שנשארתי בערך עם…

החלטתי לתת עוד מעט דרור לאובססיה הקטנה שתקפה אותי בפוסט הקודם בנושא. גם אני רוצה לדעת בדיוק מה אנשים קוראים, למה מתי ואיך. שמתי לב שחלק מהכותבים בישראבלוג מעניקים לקוראיהם את השירות המאוד נחוץ של ספירת כניסות. הרי איך נוכל לדעת מה לקרוא אם לא נדע מה כולם  קוראים? מעקב אחרי מספר הכניסות מצטרף לכמיהה…

אתה חושב שהעיניים רואות את המציאות. נניח שאתה רוצה לצייר את המציאות שרואות העיניים, סביר להניח שתיקח דף ועליו תנסה לצייר פחות או יותר את מה שנכנס בגבולות הראיה שלך. כמובן ששדה הראייה הוא לא מרובע ולא מלבני אלא, ככה נדמה, עגול או אליפטי. אז תיקח דף אליפטי. בכל מקרה, אתה רואה את המציאות שמשתקפת…

פרסמתי את סיפור הלידה של תמר בבלוג החדש. להלן תקציר שבנוי (בערך) מהמשפטים הראשונים בכל פסקה: חברים יקרים, אני אבא בן שבועיים. פעם היינו זוג, עכשיו אנחנו שלישיה. מנקודת המבט שלי, זה היה ארוע חשוב ומכונן. נראה לי שכמו שאנחנו מחביאים את המוות בחברה שלנו, אנחנו מחביאים גם את הלידות. הסתכלתי עליה כשהיא בקעה וחשבתי "מאיפה…

הייתי עם הרבה אחרות אבל שמרתי אמונים לחדשה שלי שחיכתה לי נאמנה, ככה לפחות טעיתי לחשוב, בעיר הולדתי בריסטול. כמה דברים כאן לא מדויקים. למשל לא נולדתי בבריסטול. מבין המכונות שלקחו אותי לחיקן החמים כשהייתי בניכר אהבתי אחת: הרכבת בת מאה השנים שנסעה במהירות ממוצעת של עשרים קילומטר לשעה בין הכפר אֶלָה לעיר קֶנְדִי בסרי…