תאמין לי, לא ראית כלום

אתה חושב שהעיניים רואות את המציאות. נניח שאתה רוצה לצייר את המציאות שרואות העיניים, סביר להניח שתיקח דף ועליו תנסה לצייר פחות או יותר את מה שנכנס בגבולות הראיה שלך. כמובן ששדה הראייה הוא לא מרובע ולא מלבני אלא, ככה נדמה, עגול או אליפטי. אז תיקח דף אליפטי. בכל מקרה, אתה רואה את המציאות שמשתקפת ברשתית שממקומת בחלק האחורי של העין (אומנם משתקפת הפוך, אבל המוח כבר יודע מה לעשות עם זה). את ההשתקפות הזו אתה קולט, רואה, צורב בתודעה ואפילו עם ההכשרה המתאימה את יכול לצייר על הנייר בצבעים מקסימים.

אנחנו כל כך בטוחים בזה שיש לנו שדה ראיה שנמשך מצד ימין לצד שמאל, מלמעלה למטה, שמכסה את מה שאנחנו קוראים "קדימה" שמה שאני הולך לספר לכם עכשיו יראה לכם בלתי הגיוני ושערוריתי. קודם כל תשבו. קחו כוס מים ותנשמו עמוק.

עכשיו שימו לב. דמיינו צינור בקוטר עשרים סנטימטר דרכו אתם מציצים אל העולם. מה תגידו אם אני אספר לכם שבעצם אתם רואים רק את מה שבתוך הצינור הזה? את כל השאר אתם פחות או יותר ממציאים.

לא מאמינים? קחו חפיסת קלפים. שבו מול הקיר ותבחרו קלף אחד ושימו אותו על הקיר מולכם. תסתכלו טוב טוב בקלף. עכשיו תסלקו אותו אבל תמשיכו לנעוץ מבט בדיוק באותו המקום. בעודכם נועצים, קחו קלף אחר מהחבילה, קלף שאתם לא יודעים מה המספר או הצבע שלו. החזיקו אותו ביד ימין, בצד ימין, על גבול שדה הראיה שלכם. הקפידו לשמור את המבט קבוע קדימה לנקודה הראשונית. מה אתם רואים? האם אתם רואים מה הצבע או הצורה של הקלף? האם הייתם בכלל רואים שיש שם קלף? עכשיו לאט לאט הסיעו את היד עם הקלף לכוון הנקודה בה אתם בוהים. מתי מזהים את הצבע? מתי מזהים את הצורה? מתי אפשר להגיד בוודאות, בלי להזיז את העיניים לעבר הקלף הנוסע באויר, שאנחנו רואים את הקלף ויודעים לזהות אותו?

רוב האנשים מוצאים את הענין, במילים עדינות, מפתיע. הקלף מתגלה לעיניים רק מאוד קרוב למרכז. הרבה יותר קרוב ממה שהיינו מצפים. מסתבר שהתמונה שיש לנו על רשתית היא בכלל לא משהו מי יודע מה מפורט. מסתבר שמה שאנחנו חושבים שאנחנו רואים, זה לא מה שאנחנו באמת רואים. חוץ מאזור קטן באמצע, אנחנו רואים איזו גוש מטושטש חסר צורה וצבע, והמוח עוסק כל הזמן בלהשלים את התמונה לפי מה שההוא חושב שצריך להיות. זה בינתיים עובד לא רע, אבל כניראה שיש לנו תמונה משוערת של המציאות, יותר מאשר תמונה מדויקת שלה.

אז בני אדם רואים צורות וצבעים רק באזור קטן מול העיניים. כל מה שמחוץ לשדה הזה אין לו לא צורה מובהקת ולא צבע. מחוץ לשדה אנחנו תופסים בעיקר תנועה ובוהק. זה הכל. לא משהו שהייתם באמת יכולים לצייר, הא?

תודו שזה מגניב.

(תודה לספר של דניאל דנט consciousness explained על הנסוי)

אגב אם הייתי מספר לכם (מי שלא יודע) שבכל עין יש נקודה עוורת די גדולה, כלומר שבתמונה שעל הרשתית יש חור שמתאים במציאות לגודל של מחדד קטן, הייתם מאמינים? הרי הכל נראה כל כך שלם וחלק ולא חסר. ובכל זאת זה המצב. אם היינו צריכים לצייר את מה שהרשתית רואה, היינו צריכים להשאיר עיגול ריק על הבד, לא ממש באמצע אלא קצת בצד. אני יכול לספק נסוי קטן בשביל להוכיח אבל בטח את זה כולם מכירים.