ליברלי, נשי, מחבק עצים ואירופאי באופן מעורפל: משהו לכבוד ועידת קופנהאגן
אורך חייהן של מולקולות ה- CO2 באטמוספירה הוא 100 שנה.
הטמפרטורה הממוצעת על כדור הארץ היא בסביבות 14 מעלות.
הקרח העלול להפשיר בגרינלנד גדול די הצורך להעלות את המפלס הממוצע של פני הים אפילו בשבעה מטרים.
בתקופת הקרח האחרונה לפני 20 אלף שנה, כאשר השטח הנוכחי של ניו יורק היה מכוסה בשכבת קרח שעומקה כשני קילומטרים הטמפרטורות הגלובליות היו נמוכות רק בחמש מעלות מאלו של היום.
כאשר הקרח בגרינלנד מפשיר, ניתן למצוא קברים של ויקינגים שהיו טמונים כמעט אלף שנים תחת מעטה הקרח.
בבנגלדש לבדה, עלייה של מטר אחד בפני הים תחייב פינוי של 17 מליון בני אדם מבתיהם.
בתחילת המאה הראשנה לספירה חיו על פני כדור הארץ כרבע מליארד בני אדם. נדרשו כ-1500 שנים כדי להכפיל מספר זה.
התנובה העולמית הנוכחית של חיטה מספיקה … להזנת 10 מיליארד בני אדם בתפריט צימחוני. הסיבה העיקרית שיש בני אדם רעבים נעוצה בכך, שכמעט 40% מיבול הדגנים מנותב להזנת חיות מקנה.
אנחנו יכולים להעריך כיום שאוכלוסית העולם תהיה ב-2050 גדולה יותר, שקצב הגידול שלה יהיה איטי יותר, שבני האדם בעולם יהיו מבוגרים יותר, ושמרבית בני האדם יחיו בערים.
העולם העתידי יהיה בעיקר עולם של אפריקאים, הודים וסינים, עם מעט חריגים יוצאי דופן כדוגמת האירופאים והאמריקאים.
מספרם של בני 60+ עומד להיות גדול פי 3.5 מזה של ילדים עד גיל 4. פירוש הדבר, בין השאר, שרק למיעוט בר מזל מבני 60+ יהיו נכדים.
צרפת מפיקה יותר מ-90 אחוזי מאספקת החשמל שלה מכורי כוח גרעיניים.
כשמחיר חבית נפט היה 25 דולר, איראן בחרה לנשיא את חתמי, והוא קרא לדיאלוג בין הציוויליזציות. היא בחרה את אחמדינג'אד כשהמחיר עלה -75 דולר, והוא טען שהשואה היא מיתוס.
סין למשל, תזדקק עד שנת 2020 לתוספת של כושר ייצור חשמל של 1300 גיגה ואט – יותר מכל כמות החמשל המיוצר בארה"ב כיום.
רוסיה, מדינות סקנדינביה, קנדה, אלסקה, ומחוזות מסוימים בצפון ארה"ב צפון אירופה, יפן וסין, צפויים לשרוד ואף לשגשג, גם אם שינוי האקלים יואץ. לחלקן גם מרבצים גדולים של דלק מחצבי, ויכולות צבאיות להגן עליהם.
למי יהיה יתרון אם תפרוץ מלחמה בין צבאות?
גילאי 15-24: במדינות העשירות תחול ירידה של 19%, על פי התחזית, במדינות הפחות מפותחות יהיה גידול של 9%, ואילו בחמישים המדינות הנחשלות ביותר חזויה עליה של 89% בקבוצת הגיל הזאת.
בדרך כלל, נשים משכילות מתחילות ללדת בגיל מאוחר יותר, יולדות פחות ילדים, ומיטיבות לדאוג לילדיהן ולהגדיל בכך את שעורי השרידות שלהם.
100-200 מליון נשים במדינות מתפתחות וברפובליקה הסובייטית לשעבר נזקקו בשנת 2000 לאמצעי מניעה ולא זכו להם. שירותים כאלה יכולים היו לסכל 52 מליון הריונות בלתי רצויים.
האזור המטרופוליני הגדול בעולם הוא זה של טוקיו המונה 32 מליון תושבים.
ילד אחד פחות לאישה מחולל פער של 3 מיליארד שני אדם בתחזיות לגודל האוכלוסיה העתידית.
אלה ששונאים אל הירוקים יצרו את ההגדרה שלהם בציבור ובתקשורת. הגדירו "ירוק" כליברלי, נשי, לא פטריוטי, תמהוני, מחבק עצים ואירופאי באופן מעורפל.
————————
הציטוטים הם מתוך שיחה עם טום פרידמן, ומאמרים של פרופ ניר שביב, קולין פרייס, יואל כהן, דני רבינוביץ, שלמה חסון.
ליברלי זה מונח אמריקני-ישראלי. למעשה רוב התנועות הירוקות באירופה הן סוציאליסטיות ולא מתביישות בכך. כך לדוגמה, בדנמרק המפלגה הירוקה נקראית "האיחוד הירוק-אדום"
http://en.wikipedia.org/wiki/Red-Green_Alliance_(Denmark)
בנורבגיה הקואליצה ששולטת כרגע מכונה "הקואליציה האדומה ירוקה".
http://en.wikipedia.org/wiki/Red-Green_Coalition_(Norway)
לגבי חלק מהציטוטים אין לי לא ידע ולא דעה.
אבל האמירה: "התנובה העולמית הנוכחית של חיטה מספיקה … להזנת 10 מיליארד בני אדם בתפריט צימחוני. הסיבה העיקרית שיש בני אדם רעבים נעוצה בכך, שכמעט 40% מיבול הדגנים מנותב להזנת חיות מקנה." מדיפה ריח של מניפולציה.
מבלי להיכנס לדיון על הסיבות לקיום מחסור במזון לחלק מאוכלוסיית העולם, אלא רק מתוך התייחסות לציטוט למעלה, נובע שאם כל תבואת החיטה מספיקה להזין כ10 מיליארד אנשים, הרי ששישים אחוזים ממנה (מה שנישאר אחרי שמנקים את ארבעים האחוזים שמשמשים כמזון לחיות המקנה) צריכים להספיק ל 6 מיליארד אנשים. אפשר גם להניח שבעלי החיים שמוזנים בחיטה תורמים במשהו לתזונת העולם. לצורך הדיון נניח שהתרומה היא רק רבע מאשר התרומה של החיטה ששימשה להזין אותם. כלומר הם מזינים כמיליארד אנשים. ביחד (חיטה + בעלי חיים) הגענו למזון ל7 מיליארד אנשים. שזה יותר מאוכלוסיית העולם היום.
אני גם לא יודע מה ההקשר של האמירה "כשמחיר חבית נפט היה 25 דולר, איראן בחרה לנשיא את חתמי, והוא קרא לדיאלוג בין הציוויליזציות. היא בחרה את אחמדינג'אד כשהמחיר עלה -75 דולר, והוא טען שהשואה היא מיתוס. " אבל אם היא נאמרה ברצינות, אז התרומה שלי היא: בשנת אלפיים, כשבוש שיצא לשתי מלחמות נבחר לנשיאות, מחיר חבית נפט היה כ27 דולר בממוצע. ואילו בשנת 2008 כשמחיר חבית נפט בממוצע היה כ91 דולר נבחר ברק אובמה שקיבל פרס נובל לשלום.
הבעיות שהאנושות צריכה להתמודד איתן הן קשות וחמורות גם ללא יצירת מצגי שווא שפוגמים באמינות של הטענות ושל הטוענים. (במשפט האחרון אני לא מתכוון לפוסט, אלא למקורות שנזכרים בו ולדומים להם.)
not true.the reason that there are people with not enouge food is that there is no organisation that can get from me money and buy food and give it to the starving people.
כמה הערות:
א. זמן החיים של מולקולת דתפ"ח אינה 100 שנים.
זה רק אחד המספרים שבהם משתמשים במודלים שונים לזמן הממוצע שמולקולה של דתפ"ח נמצאת באטמוספירה. האיי.פי.סי.סי משתמשים
במספר של 500 שנה לזמן הזה, הטווח המקובל
הוא 50-200 שנה ומדידות מסויימות מדברות על זמן קצר בהרבה. כמו הרבה עניינים בתחום האקלים אנחנו לא ממש יודעים בדיוק מה נכון ומה לא וצריך עוד הרבה מחקר כדי להבין את העניין לאשורו. מה שברור הוא שיש תלות בין הזמן הזה לתוצאות שהמודלים נותנים וזו עוד סיבה טובה מאוד לא להאמין למודלים הללו.
ב. מקורות שונים נותנים טווח של בין 14
ל-15 מעלות לטמפרטורה הממוצעת של שטח כדור הארץ. עצם קיומו של מרווח כזה מראה לך שיש בעיה אמיתית לחשב את הטמפרטורה בדיוק גבוה. למשל, תוכל לקרוא כאן על תחנות המדידה הקרקעיות בארה"ב ועל הבעייתיות שלהן:
http://dugmanegdit.wordpress.com/2009/12/06/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%99%d7%9f/
בנוסף מתברר שהדרך שבה ניסו לתקן את הבעייתיות של תאי החום העירוניים בנאסא גרמה למעשה לעליה מזוייפת בטמפרטורות (זה מה שקורה כשבמקום לצאת לשטח מנסים להפעיל סטטיסטיקה).
ייתכן מאוד שהנ"ל מסביר חלק מהפער הקיים בין הטמפרטורה הממוצעת של השכבה התחתונה של האטמוספירה כפי שהיא נמדדת בלווינים (גם לאחר תיקונים שלקחו בחשבון את שינויי המסלול של הלוויינים נמדדה עליה קטנה מאוד מאז 1978) לבין נתוני השטח.
ג. אנשים בעולם רעבים לא משום שאנו מאכילים בהמות אלא משום שהם חיים במדינות שלא מצליחות לתפקד מסיבות כאלה ואחרות. אם מדינות מסויימות באפריקה היו מצליחות להעלים חלק מהשחיתות שקיימת בהן ולקיים משק כלכלי פתוח מספר העניים והרעבים בעולם היה מצטמצם פלאים!
ד. אני נזהר מאוד כשאני קורא את טום פרידמן ודני רבינוביץ' הראשון הוא אדם שטחי עד כדי אימה והשני לא ממש מבין את המדע מאחורי הדברים שעליהם הוא כותב…
בתקופה בה התנהלו הבחירות בהן נבחר אחמדינג'אד לראשונה נע מחיר חבית נפט בין 53 ל-55 דולר לחבית ובפעם השניה היה המחיר כ-65 דולר. אני מניח שהציטוט הוא מפיהם של פרידמן או רבינוביץ' מעבר לחוסר הדיוק, שמעיד מעט על הדוברים גם התיאוריה הזו "מחיר נפט גבוה משמעו שלטון קיצוני יותר" פשטנית ומופרכת!
אני כמובן לא יודע הרבה דברים מעבר לציטוט. מהגליון של אודיסאה עולה תמונה מעניינת, וניסיתי להביא אותה כאן על ידי עריכת ציטוטים בסדר שנראה לי מענין.
לגבי החיטה והרעב,
ודאי שהמשפט המצוטט הוא מגמתי. איזה משפט אינו מגמתי? אבל גם אי אפשר להתעסק במספרים האלה כאילו זה חשבון במכולת. הענין הוא שבהמות למאכל מהווה בזבוז משאבים עצום. לא רק דגנים אלא גם מים וקרקע.
לגבי האפקט האורבני, הנה שני ציטוטים שלא הכנסתי לפוסט:
ישנן השפעות רבות היכולות לדמות התחממות. הדוגמה הקלאסית היא "השפעה אורבנית" – העובדה שתחנות המדידה הקרקעיות נמצאות לרוב באזורים מיושבים שעם הזמן מאוכלסים בצפיפות רבה. (ניר שביב)
איי חום אורבניים מחוללים התחממות מוגברת של ערים במהלך התרחבותן, ולכן קשה לקבוע את המגמות שנמדדו הן באמת גלובליות ועד כמה השינוי יוצא דופן. מדעני האקלים שמנתחים את המגמות ההיסטוריות של הטמפרטורות מביאים בחשבון את הסייגים האלה, וכמעט כולם מסכימים שהתרחשה התחממות גלובלית של כמעלה אחת במהלך 150 השנים האחרונות. (קולין פרייס)
בהמות למאכל הן לא "בזבוז אדיר של משאבים". גידול בהמות כאלה הוא תוצאה של ביקוש מצד חלק גדול מהאוכלוסיה שמייצרת את המשאבים האלה, ובכל מקרה זה גם לא רלוונטי לסוגיית הרעב בעולם.
לעניין איי חום אורבניים – קראת את מה שכתבתי? אז בוא ואספר לך איך "מדעני האקלים שמנתחים את המגמות וכו'" מביאים בחשבון את הסייגים: יושבים להם כמה אנשים בנאסא ובמקום לרדת לשטח ולבדוק מהם התנאים המדוייקים שבהם נמצאות "תיבות סטיבנסון" שבהן יושבים התרמומטרים, הם החליטו להעריך מה האפקט הזה על ידי הליך סטטיסטי שבו הטמפרטורה של תא שטח נקבעת בין היתר על ידי זו של תאים הסמוכים לו. הדבר הזה הוביל לפיצוי בצורת הורדת הטמפרטורות ב"איי החום" אולם גרם לפיצוי בכיוון ההפוך בצורת עליה של טמפרטורות באזורים שאינם מיושבים. בסך הכל ה"תרומה" של התחשבות ב"איי חום אורבניים" היתה עליה בטמפרטורה הממוצעת (בעוד שבעצם היתה צריכה להיות ירידה).
בנוסף, אף אחד עדיין לא פיצה על השינוי בצבע של "תיבות סטיבנסון" שכפי שמראה הסקר של ווטס שהפניתי אליו תרם לעליה של כ-0.3 מעלות.
הנ"ל הוא פשוט דוגמא לאיך המדענים עליהם אתה מדבר פשוט מחליפים עבודה סיזיפית ונדרשת של סקרי שטח בשקרי הסטטיסטיקה הנוחים אותם אפשר לעשות במשרד הממוזג. זו רק עוד דוגמא אחת למדע הרע למדי שנעשה בתחום זה והדמגוגיה של קולין פרייס פשוט לא יכולה לכסות על כך!
בהמות הן כן בזבוז של משאבים, ויחד עם זאת הן כמובן תוצאה של ביקוש.
כתבת הרבה על מדידת הטמפרטורות אצלך בבלוג, ואין צורך לחזור על זה פה. אין לי כלים לשפוט איזה מחקר טועה ואיזה צודק. למרות שאתה כותב יפה, אני בטח לא הולך להסתמך על הבלוג שלך בשביל להכריע בסוגיה הזו.
לקרוא לבהמות בזבוז משאבים זו אולי דעתך אבל אתה מציג אותה כקביעה וחבל. שהרי אני יכול לקרוא גם לך בזבוז משאבים באותה מידה, הלא כן ?
האדם מביית חיות משחר ההסטוריה למגוון צרכים (אכילה, עבודה ושאר צרכים) ולכן העניין לכל הפחות אמור להיות בקונצנזוס שבהמות הן צורך לגיטימי של האדם. בוודאי שיש אנשים שאינם צורכים חיות והן כמובן במיעוט.
ותן לי להמליץ לך על משהו: קרא את מה שאתה כותב לפני שאתה שולח. אני לא עונה לסגנון כזה.
תוכל להבהיר באיזה מובן גידול בהמות הוא ביזבוז משאבים?
אני מעריך את העובדה שקראת את מה שכתבתי. מטרת הרשימה אינה להחזיר בתשובה אלא להבהיר מה צריך להיעשות וגם – מה לא נעשה. אין כאן שאלה של אם מחקר מסויים הוא מהימן או לא אלא שאלה האם מדידה מסויימת היא מהימנה או לא. אם מישהו היה אומר לך שהגובה שלך לפני שנה היה 178 ס"מ פלוס מינוס מילימטר אחד וכעת הוא 177 ס"מ פלוס מינוס מילימטר ולכן נמכת במהלך השנה האם היית מאמין לו אם אתה יודע שהוא אומר זאת על סמך מדידה בסרגל שיש עליו סימון של ס"מ בלבד? זו השאלה שעולה אצלי. אני משיב – לא. אתה בהחלט מוזמן לחלוק על כך.
שתי פרוסות לחם וביניהן המבורגר.
צריך 40 ליטר מים כדי לייצר כל פרוסת לחם. צריך 2400 ליטר מים כדי ליצר את ההמבורגר.
בעולם בו מים הם משאב מוגבל זה בזבוז מים. נדמה לי שלזה התכוון יואל כהן בדבריו שצוטטו למעלה.
כל העניין הוא לא להתווכח על הציטוטים אלא לשים לב לדבר המעניין באמת שקורה כאן, וזה שהבלוג עדיין חיי ונושם ועל זה צריך להודות :)
פן ירבו הפוסטים
מבלי להתייחס למספרים שהבאתה, יש משהו יסודי שחסר בדוגמה של פרוסת הלחם וההמבורגר על מנת שיהיה בה ערך, והוא הערך התזונתי. האם הערך התזונתי של פרוסת לחם זהה לערך התזונתי של ההמבורגר.
בעבר הגבתי בבלוג של שחר באותו הנושא:
http://www.notes.co.il/shahar/57421.asp
יואל כהן גם אמר שזוהי הסיבה לרעב בעולם. ועל כך הגבתי.
מה שמעניין הוא שהחברות שמתמחות במזון שעבר הנדסה גנטית, טוענות שהדרך לפתרון בעיית הרעב בעולם היא מזון כזה. כל אחד מסובב את הדברים בהתאם לצרכים שלו.
באמת למה לבדוק אם אפשר פשוט לבקש ממני לבדוק!
בקר נא בקישור הזה ובדוק בעצמך:
http://www.nal.usda.gov/fnic/foodcomp/search/
טוב, כיוון שכבר טרחתי בעצמי הנה קצת נתונים:
המבורגר מכיל פי 2.6 חלבונים מאשר לחם ובערך אותו מספר קלוריות.
צר לי שאני מאלץ אותך להיחס למספרים כנגד רצונך, אבל מדובר על פי 2.6 חלבונים תמורת פי 60 מים. מבחינת משאבים עדיף לאכול פשוט עוד קצת לחם…
אתה נתפס לזוטות ולדעתי לא מבין את הכוונה של הציטוט. זו הכוונה: לאור העובדה שהעולם מייצר מספיק מזון, עולה השאלה איך זה שבכל זאת יש אנשים רעבים. התשובה הבסיסית היא שחלוקת המזון אינה שוויונית. למשל, מזון רב שיכול היה להאכיל את כל הרעבים מגיע למעשה לפיות של בעלי חיים שמאכילים את השבעים. זו דוגמה ומשל ואין צורך להאשים מיד את חברות המזון.
כל דבריך כאן באים לידי ביטוי במחיר אותו אנחנו משלמים על כל דבר. בעולמנו, למשל, מים אינם במחסור. יש עלות לשאיבה/התפלה/הובלה וכו'. אבל אין מחסור. אילו היה מחסור היית רואה זינוק במחיר ההמבורגר לדרגה שבה רק שייח'ים סעודיים היו יכולים להרשותו לעצמם. אתה יכול אמנם לטעון שבמקום לאכול שתי פרוסות לחם ובאמצע המבורגר אפשר היה לאכול שתי פרוסות לחם ובאמצע פיתה. אם טעים לך, לך על זה! אבל רוב האנשים רוצים שם המבורגר ומסתבר שאפשר לספק להם המבורגר במחיר סביר (כי אין ממש מחסור במים וכו'). ההשוואה שאתה עושה היא דומה לכך שהחומרים שנדרשים כדי לייצר מכונית רבים יותר מאלה שנדרשים כדי ליצר ריקשה, ולכן ייצור מכוניות הוא בזבוז. זה תמוה וכפי שאמרתי, אילו היה כאן בזבוז היינו צריכים לראות זאת במחירי המכוניות!
נ.ב. – אם יורשה לי להתייחס גם לתשובתך להרצל, אז אי-שיוויון אינו הסיבה. היעדר חופש כלכלי ומערכות חיים יציבות במקומות מסויימים בעולם דווקא כן!
סלח לי אבל קשה לי להבין מה אתה רוצה. המבורגר ומכוניות הם כבר היום מחוץ להשג ידם של רוב אוכלוסית העולם. כנ"ל לגבי מים במקומות מסויימים.
בחזון שלך לכולם יהיה מספיק חופש כלכלי לצרוך מכוניות המבורגרים ומים, אבל אם זה היה קורה, זה היה מעלה את הביקוש והמחירים באופן כזה שיוכיח את מה שאתה מסרב לראות.
הטיעון הראשון שלך אינו ברור לי. המבורגר ומכונית הם מחוץ להישג ידם של רוב תושבי העולם משום שהם חיים בסביבה שבה היכולת לפעול בחופשיות לא קיימת. העובדה היא שבכל מקום בו אומץ הרעיון של חופש כלכלי אנשים יצאו מהעוני בו היו נתונים ומוצרים ושירותים שלא היו בני השגה הפכו לבני השגה. העובדה שרוב האנשים לא יכולים להשיג מוצר מסויים לא אומרת בהכרח שיש מחסור במוצר הזה דווקא. היא יכולה להעיד גם על כך שאותם אנשים לא מייצרים מספיק כדי להרשות לעצמם את אותו מוצר וזה המצב שלפנינו. אני מניח שכאן הדבר מוביל לחלק השני של תגובתך שמצביע על הכיוון הכללי עליו מדברים אותם הוגי ה"אקו-כלכלה".
אלא שגם עם חלק זה יש בעיות; ראשית, האמפיריקה מראה שיש בעיה עם הטיעון – לאורך מאות השנים האחרונות בכל מקום בו התגבר החופש הכלכלי לא רק שגדלו ההכנסות של כלל האנשים אלא שכוח הקניה שלהם גדל גם כן; הנסיון מראה שדווקא צמצום החופש הכלכלי היה מלווה בירידה בכוח הקניה של רוב האוכלוסיה.
מעבר לכך, גם מבחינה עיונית לא ברור מדוע עליה בביקוש לאורך זמן לא תביא לעליה מספקת בהיצע. אנשי ה"אקו-כלכלה" למיניהם מנסים לטעון שהמשאבים מוגבלים. הם לא מחדשים דבר לדברי ימי הכלכלה – כל הדיון הכלכלי מושתת על כך שיש משאבים מוגבלים בצורה זו או אחרת (אחרת לא היה טעם בכלל לדון במושג כמו מחיר. זה לא המקום היחיד בו נחשפת חוסר ההבנה של ה"אקו-וויקים"). אלא שלצערם של ה"אקו-וויקים" הם לא ממש מבינים כיצד עובדת מערכת המחירים; מחיר עולה של מים עקב עליה בעלות האנרגיה מדלק פוסילי (אם זה אכן יקרה) תוביל בטווח הקצר למעבר, למשל, לשימוש בדלק גרעיני ובטווח הבינוני (היום, אגב, זה כבר ממש לא מדע בדיוני) להיתוך גרעיני. בטווח הארוך כבר לא ברור בדיוק מה יקרה. ההזנחה הזו של התפתחות טכנולוגית היא הסיבה העיקרית לכך שכל התחזיות ה"אקולוגיות" מהסוג של האקו-כלכלה המודרנית (והעתיקה – החל בהוגים לפני אלפיים שנה וכלה במלתוס) לא התממשו; ההתפתחות הטכנולוגית היא תוצר של יזמות. בריה"מ, עם כל מכוני המחקר המתקדמים שלה והידע הרב בתחומים בסיסיים שונים תמיד פיגרה מבחינה טכנולוגית אחרי המערב. הסיבה לכך היא היוזמה הכלכלית. אין כאן שום הפתעה. יש כאן אפילו ודאות מתמטית – בסביבה שבה חלק מהאוכלוסיה יכול לבחור בהגרלות "מסוכנות" ש"זכיה" בהן מועילה לכלל האוכלוסיה (כמו בטכנולוגיה שכולם יכולים לאמץ) מתקבל קצב "התעשרות" גבוה לאין שיעור מאשר שבחברה שבה יש הגבלה על מידת הסיכון אפילו אם שומרים על אותה תוחלת. במקרה שלפנינו יש נסיון להגביל את השימוש באנרגיה. ההגבלה הזו היא בעצם הגבלה על יזמות – נכפית על יזמים בחירה בהגרלות עם תוחלת וסיכון נמוך יותר כך שבמקרה הטוב נקבל התקדמות איטית יותר (במקרה הגרוע לא תהיה התקדמות טכנולוגית כלל), ובנוסף – ניתנים ליזמים איתותים מעוותים על הצרכים של כלל האוכלוסיה. כאן אנו מגיעים לרובד הסמוי של העניין – הגבלה על השימוש באנרגיה ממקור פוסילי, למשל, אכן תוביל לחיסכון במשאבים הללו בטווח הקצר. אלא שהיא תגביל מאוד ( משום שקצב הגידול הטכנולוגי ישנה פאזה…) את קצב ההתפתחות הטכנולוגית בתחומים כמו ניצול קרקע, פיתוח אנרגיה חילופית מועילה יותר, טכנולוגיה חקלאית וכו'. הדיון לפיכך הוא מורכב בהרבה מאשר סתם "חיסכון"; מהנ"ל נובע שבהחלט ייתכן שדווקא ההגבלה על שימוש באנרגיה תהיה זו שתוביל בטווח הארוך לביזבוז רב יותר של משאבים. משום מה אנשי ה"אקו-כלכלה" שאתה מציג כאן כמה מדעותיהם לא מצליחים ואולי מסרבים לראות את כל זה.
אח! אין זה מן שם יש לך?
הדיון כבר מזמן עזב את מחוזות הקומפורט זון שלי.
אני בטוח שגם אתה לא חושב שראוי לחכות עד שמחירי הנפט יגיעו ל500 דולר לחבית ו*אז* להתחיל לחשוב על כורים גרעיניים או לחכות שמליונים ימותו בצמא או ברעב ו*אז* להתחיל לחשוב איך לספק להם מזון.
נכון שמעורבבים כאן שני נושאים שונים. האחד הוא ההגבלה על שימוש בגלל האפקט האקלימי. בסדר, יש לך השגות על המדע, לא נחזור על זה. אבל אם קיימת התחממות אז צריך להערך לה וכיוון שמדובר בטווח ארוך מאוד דרושים תמריצים ליזמים שעסוקים אופן טבעי בטווח הקצר.
בלי קשר לכך יש את הבעיה של התכלות הנפט והגדלה של הצריכה וגם כאן דרושה מידה של חשיבה לטווח הארוך כי עדיין אין תמריצים מיידיים טובים.
באופן הסטורי תמיד הופנו משאבים כלכליים לפעילות "לא יעילה" כמו מחקר מדעי אקדמי שמעולם (עד היום) לא נמדד בתוצאות כלכליות מיידיות. זה הבסיס לכל הטכנולוגיה שאתה מיחס ליזמים שפועלים בשוק חופשי כביכול.
מעבר לזה אם אתה לא מסכים תבוא בחוץ ונלך מכות.
השאלה שלי באה לציין שאין הרבה משמעות למספרים שנקבתה בהם לא הקשר רחב יותר.
מכיוון שהפנתה אותי לאתר של משרד החקלאות האמריקאי, אז בטח שמעת על פירמידת המזון המפורסמת של המשרד הזה. מסתבר שגם הם לא חושבים שדי בחישוב של קלוריות וחלבונים. אחרת במקום פירמידה שכוללת הרבה מרכיבי מזון, הם היו שמים קובייה עם ציון מספר הקלוריות והחלבונים. אני בטח לא מחדש לך משהו אם אומר שתזונה מאוזנת זה משהו הרבה יותר מורכב ולא נפתור אותו כאן.
כמו שאתה יכול להבין לא התייחסתי למספרים מכיוון שהם לא היו רלוונטיים למה שביקשתי לומר. (חוץ מזה שאין לי דרך להתייחס לתוקפם).
אם תקרא שוב את מה שכתבתי, אז אולי גם תבחין שלא התייחסתי כלל לשאלה הכללית יותר של יעילות גידול חיטה (או מזון צמחוני אחר לעומת בשר מבחינת צריכת המים (או משאבים אחרים) אלא לאמירות מסוימות שנאמרו בהקשר הזה. מה שבעיקר מקומם וגרם לי להגיב הוא אותו שיח שטחי ולפעמים גם דמגוגי שמצא ביטוי גם בציטוטים שהבאת.
אני לא יודע מה הקומפורט זון שלך. מהו בדיוק?
לעניין ה-500 דולר לחבית וכו' – כורים גרעיניים הם משהו שקיים כבר היום. ההתנגדות העיקרית אליהם, שנשענת בעיקר על בורות ודעות קדומות, היא מצד גורמים ירוקים.
אנשים לא גוועים ברעב כי אין לנו אנרגיה. הרוב המוחלט של מי שגווע ברעב בעולמנו מת מסיבות אחת והיא – כי הוא חי במקום שבו אין אפשרות לקיים חיים כלכליים תקינים.
יזמים לא עסוקים בהכרח בטווח הקצר. זו טעות נפוצה. רוב היזמים המצליחים דווקא עוסקים בטווח הבינוני והארוך; ליזמים מוצלחים (בניגוד להמון הרב של אלה שלא הצליחו) יש היוון נמוך מאוד של העתיד, בניגוד לפוליטיקאים, אגב, שזמן חיי המדף שלהם קצר בהרבה. כך שהדבר שממנו צריך להיזהר אלה פוליטיקאים ולא יזמים מוצלחים.
לעניין ההערכות – אני אכתוב בקרוב רשימה שעוסקת בדיוק בשאלה שעומדת בבסיס העניין. קיצור הדברים – מישהו אחד מעריך שבעוד כמה שעות יפגע בי מטאוריט. מישהו אחר אומר לי שזה לא כך. מה עלי לעשות? אתה מוזמן לנסות לענות על השאלה (היא לא מוגדרת היטב אגב, וזה חלק מה"מילכוד" שבפתרון!). אני מזהיר – זה לא טריוויאלי כמו שזה נראה!
לעניין אותם תמריצים והתכלות – אני חושב שלא הבהרתי את עצמי טוב מספיק. חברה שבה יש יזמות "פרועה" מתקדמת בקצב מהיר לאין שיעור מבחינה טכנולוגית מכזו שבה יש מחסומים על יזמות. דווקא אותם "תמריצים ממשלתיים" יהיו אלה שבגללם פיתוחים שהיו מובילים לאורך זמן לתועלת גדולה יותר בנושא האנרגיה יידחו מפני דברים אחרים שאולי לא יועילו באותה מידה. הדרך היחידה לאמוד זאת היא דרך מהירות ההתקדמות וכאן אני חוזר שוב על הנ"ל – כשאין מגבלות על השימוש באנרגיה ואין עיוות של תמריצים יש התקדמות מהירה יותר. מכאן יוצא שדווקא ההתערבות הזו וה"חיסכון" שאתה תומך בהם יכולות להוביל אותנו לבזבוז רב יותר בטווח הארוך.
לעניין מחקר אקדמי – מה זה שייך כאן? העובדה הפשוטה היא שאחת המדינות שבהן היה מחקר האקדמי מעולה בכמעט כל תחום במדע בסיסי היתה בריה"מ והיא נותרה מפגרת ברוב התחומים הטכנולוגיים. אני בכלל לא עוסק כאן בשאלת המחקר הבסיסי והיא גם לא רלוונטית לסוגיה הנוכחית.
ובעניין המכות – אני בדר"כ לא תומך באלימות. אבל אם אתה מתעקש, אני מזהיר אותך שאני
מבת-ים… ;-)