העמוד הזה הושאר ריק בכוונה תחילה
כל מי שגולש יודע שלעיתים נחוץ כיסא מפלט כדי להפסיק לבהות בצג ולנסות לגרד עוד פיסת מידע.
כל מי שקורא ספרים יודע שלפעמים, בעיקר בספרים ישנים, ישנו בהתחלה או בסוף עמוד ריק, לבן ומרגיע. אך! כמה נעים לבהות בעמוד ריק ולהזכר שהמילים הן רק כתמי דיו על הניר! כמה נעים לגלוש לעמוד ריק, חלק ואפרורי שמזכיר שהרווח בין פיקסל לפיקסל לפעמים חשוב יותר מהפיסקל עצמו!
סטיבן אנדרו כריסטומליס כבר חשב על זה. בקרו כבר עכשיו בעמוד הריק. תאמינו לי, לא תצטערו.
אני לא מתחכם אבל: המשפט שלו והקישור מהדף הופכים אותו למשהו לא כל כך ריק.
ריק הוא משהו הרבה יותר ברור ומוגדר.
ועוד עניין – מריק אי אפשר להמשיך הלאה. ועוד בקישור.
ו-HTML זה גם כמה פרטים קטנים מאחורה (קוד וכאלה). תן מבט כאן למה. כל כך ריקה החבית נפט הזו שתיכף היא מתפוצצת מתחכום יתר.
התגובה הזו תשאר ריקה. בכוונה.
עשוי סיבים, אבל אפשר לצייר עליו. ואפשר, לחילופין, להמנע מלצייר עליו, לקשקש עליו, להוכיח בשוליו את משפט פרמה וכולי. בעצם, גם על הדף שלו נתת לינק אפשר :)
זכויות היוצרים לטקסט המועתק שייכות למחבר הספר הנמצא בביתי שנקרא "גורנישט מיט גורנישט".
כדאי שתתמקד במה שאתה מבין