היום זה הלייב אייט, וזה התחיל לפני עשר דקות כמו ששום דבר אחר לא יכול להתחיל. בוב גלדורף יזם את ארוע המוסיקה הבומבסטי הזה שכולל תשע הופעות ענק ברחבי העולם: ברלין, פריז, פילדלפיה, טוקיו, יוהנסבורג, לונדון, מוסקבה, ועוד מקום שאני לא זוכר (רומא?) כדי לסמן לראשי שמונה המדינות העשירות בעולם לאן צריך ללכת הכסף. זה…
אריה אקשטיין דודה אסתר זה הספר הקשה ביותר שקראתי לאחרונה והוא עושה כאלו סיוטים ומעביר לי את השינה ומעייף אותי ומתיש אותי שבא לי לעשות משהו שאני אף לא עושה – להרוג את הספר. לקרוע אותו, לשרוף אותו בפארק, להטביע במים! אני גם אף פעם לא מפסיק באמצע ספרים מרתקים שכתובים טוב וזה בדיוק…
אני אוהב את כולם ואני עייף. לא בגלל האהבה, אלא למרות. אכלתי חומוס בפרג' ונהניתי. אכלתי ג'חנון וקיבלתי כאב בטן. הנסיעה הזו לישראל (ולפעמים אני חושב שזה נכון באופן כללי לגבי החיים שעוברים מול עיני) מטיחה בי הצלחה וכישלון, ביקורת והלל, רווח והפסד. חוב ארנונה מלפני שבע שנים, חוזה קטן עם הוצאה לאור, ביקורות ותשבחות…
זה הספר. אבל במהדורה חדשה. (כן, כן, חיפשתי באינטרנט) קישורים הם לא דבר חדש. נפל לידי (כן, ממש נפל) ספר על בודהיזם שהודפס 1900. בסוף הספר, בהוצאת פאול כגאן ניו יורק ולונדון יש רשימה של ספרים אחרים שפרסמה ההוצאה. כמו הערות שוליים במאמרים, או רשימות בבליוגרפיות בספרים, אפשר עכשיו להתחיל לחפש את הספרים האלו חלקם…
פעם בכמה זמן יוצא לי להתקשר לארץ כדי לסדר משהו ובכל פעם זה מפגש מעורר השתאות, או במילים אחרות, כאפה לפנים. לא שאני מאלה שאוהבים לקטר על המצב ולהשוות כל הזמן בין ישראל לאירופה, אלא שהטלפונים אלו מזכירים לי משהו נחמד-עצוב על המקום ממנו אני בא. פרק א': באוניברסיטה בפעם הקודמת הייתי צריך מהאוניברסיטה איזה…
אתמול בערב גם אני וגם נ' הלכנו לחוג. אני הלכתי לחוג מדיטציה והיא לחוג חדש שחשבה שיעניין אותה. כשחזרנו הביתה היתה לי הבעה עגומה על הפנים ואמרתי לה שישבתי שם עם חבורה של אנגלים נחמדים למדי ושאלתי את עצמי מה לעזאזל אני עושה שם. מסתבר שהיא שאלה את עצמה בדיוק את אותו הדבר. כמה טוב…
הדיכדוך הוא לא ממש עצב, ובטח שלא דיכאון. הוא הולך יד ביד עם הטיפטוף הזה שלא מפסיק והעננים האפורים שהופכים את יום הקצר ממילא לבילתי מורגש. הופ, איזה פלא, הנה כבר ערב. מאז שחזרנו מישראל שנינו לא ממש מה שהיינו, ובערבים הארוכים יותר מדי אנחנו מסתכלים זה בזו וחושבים לעצמנו מה לכל הרוחות השתבש? (אנחנו…
חבר שלי ע' אמר לי לפני שבוע, כשהייתי בישראל, שמה שחסר בבלוג שלי זה המבט האישי. "הכל יותר מדי תיאורתי ומנותק", הוא חשב בקול רם, "איפה אסף בכל זה?" הבנתי למה הוא אומר את זה, אבל לא לגמרי הסכמתי: את מי, חוץ מאמא שלי, מענין אסף באופן אישי? למרות שניסיתי פה ושם לכתוב קצת על…
