דניאל דנט מדבר על אבולוציה, רצון חופשי, ותודעה
בעברית יש רק ספר אחד של דנט, "נפש, תבונה, מחשבה". זה לא ספרו הטוב ביותר אבל בכך זאת שווה קריאה. דנט הוא פילוסוף במסורת האנגלו-אמריקאית שמכונה גם "אנאליטית" והוא מושפע (כמו שהוא מציין בעצמו) מגילברט רייל שהיה מורה שלו באוקספורד. גילברט רייל הוא ראש וראשון למבקרי המסורת הקרטזיאנית בפילוסופיה.
דנט מתרכז בדרך כלל בפילוסופיה של התודעה, והוא מאוד מעודכן במחקר בפסיכולוגיה. בספרו על התודעה, consciousness explained, הוא אפילו מציע למדענים כווני מחקר וניסויים ספציפיים שאכן בוצעו בחלקם ותמכו בתיאוריה שהוא מציג בספר. בספר הזה הוא מציג תיאוריה תפקודית של התודעה ומציג טיעונים נגד הרעיון שהתודעה שייכת לקטגוריה על-טבעית או מיסתורית ושאי אפשר להסבירה בשפה מדעית. במילים אחרות הוא טוען שהתודעה (consciousness) היא תפקוד מסויים של המוח. כמובן שהתוכן האמיתי של התיאוריה שלו נמצא בפרטים הקטנים – לכן כדאי לקרוא את הספר הזה.
דנט הוא תומך נלהב באבולוציה (איך לא) ומתנגד לבריאתנות. סגנונו יותר מתון מזה של דוקינס, אבל נראה שהוא מסכים עם הרעיונות המדעיים שלו. ספרו האחרון, freedom evolves, מציע בחינה מחדש של בעיית הרצון החופשי לאור התיאוריה שלו על התודעה ולאור מה שאנחנו יודעים על אבולוציה. בניגוד לפילוסופים ותיאולוגים רבים הוא אינו סבור שרצון חופשי שייך לקטגוריה מיסתורית ועל-טבעית (לנשמה, למשל). בניגוד למדענים רבים הוא אינו מסכים עם הקביעה שרצון חופשי הינו אשליה. הוא מציע תיאוריה שמסבירה איך רצון חופשי הוא תוצאה של שכלול אבולוציוני ומדוע רצון כזה אינו עומד בסתירה לסיבתיות או דטרמיניזם.
הספרים שלו מאוד הוזלו באמזון בזמן האחרון (קניתי אחד ב 30 ש"ח, לא כולל משלוח) אז הנה כמה קישורים:
Freedom Evolves
Consciousness Explained
תגיד, למה אתה מתכוון כשאתה אומר "תודעה"?
פילוסופיה של התודעה זה תרגום של המונח האנגלי philosophy of mind
אבל תודעה היא גם consciousness.
תלוי בהקשר לפעמים. ולגבי השאלה הפילוסופית "מה זו תודעה" הרי שבדיוק על נכתב הספר של דנט ולא אני אנסה לסכם אותו בתגובה לפוסט.
הממ, אוקיי, תודה. כמובן שלא עלה על דעתי לבקש ממך לסכם לי את הספר של דנט. פשוט רציתי להבין למה *אתה* מתכוון במונח, כי הוא חוזר כל הזמן בפוסטים שלך, ואותי לפחות הוא מבלבל. פשוט לא הבנתי (ואני עדיין לא בטוחה שאני מבינה) למה אתה מתכוון כשאתה אומר "תודעה".
וידאו נהדר, וגם לינקים, השקפתו של דנט דוקא הזכירה לי את התפיסה היהודית של הכל כתוב והרשות נתונה. מכל מקום, מוסיף הרבה לחקירה שלי את הרצון החופשי ובהמשך לפוסט והלינק שהבאת לנוירולוג שחקר מתי אנחנו חושבים שהפעלנו רצון חופשי, ומגלה שזה קצת אחרי שהפעולה התחילה כבר.
אני כמובן מרגישה יותר קרובה למי שהוא קורה המיסתריאנים החדשים, אבל הטיעון שלו משכנע ולכיד, ובשיחה לפחות נידמה לי שהוא יוצא מכל המכשלות שהציב לו רייט.
איפה נכנסת הממטיקה בויכוחים האלה ?
—
בקשר למה שעניין אותי, והוא היכולת החיצונית להשפיע על בן אדם להרגיש שהוא בחר בפעולה שנכפית עליו, נידמה לי שאני ממקמת את זה יותר נכון בשאלה של תפקודי השפה ביצירת תחושה הסובייקטיבית, ופחות בשאלה הפילוסופית של הרצון. לא בטוחה עדיין.
כרמית, כאמור זה תלוי בהקשר. אבל בדרך כלל כשאני אומר תודעה אני מתכוון לתפקוד שמודע ויודע את העולם בזמן שאינו שינה עמוקה. תודעה בעיני אינה דבר אחד ומוצק אלא דבר מרובד ומורכב. היא יותר "תפקוד" מאשר "דבר". יש רמות שונות ועוצמות שונות לתפקוד הזה. למשל יש תודעה של ראייה שמאפשרת לנו לא להתקל בשולחן כשאנחנו נכנסים לחדר, ותודעה של תודעת ראייה שמאפשרת לנו לדעת שאנחנו רואים.
איריס,
התחלתי לקרוא לאחרונה ספר שאולי יעניין אותך. הספר נקרא האשלייה של רצון מודע, והוא מציג מקרים מכל מני סוגים של הטיית רצון וגם ההיפך. דנט כמובן לא מסכים עם המסקנה של המחבר, אבל הוא לא מתווכח עם הממצאים עצמם.
http://www.notes.co.il/assaff/30066.asp
Morality without the private notion of vulnerability (death) has no significant difference from arithmetic.