להיות עם ילדים בריטריט זו חוויה מסוג חדש. מי שלא קרא את הפוסט הקודם בנושא – מוזמן. ערב אחד תמר נכנסה איתי לאולם הגדול בו כולם נשכבו על הגב להרפייה עמוקה. בלי למצמץ היא פרשה את השמיכה שלה המכונה "סטקה" לצדי ונשכבה ברצינות גמורה. ראיתי בתנועות שלה איך היא משתדלת לעשות את מה שכולם עושים….
אני כותב במחתרת מתוך ריטריט. טוב, אולי לא ממש ריטריט, אבל אני בלי ספק בקורס מדיטציה של תיך נהאת האן בנוטינגהאם. אני, רובין הוד, ועוד המון אנשים שאי אפשר לטעות ברוחניותם ובודהיסטיותם. בימים האחרונים עשיתי קצת מדיטציה אבל המשכתי לשוחח עם האנשים סביבי, לכתוב ולקרוא, לשיר, לצחוק לאכול לא מעט ולישון טוב. בתור בוגר סיירת…
DEBATE IN THE TIBETAN TRADITION Color. 60 minutes; 1985. Director: Greta JensenA presentation of some of the classic topics used in the study of logic and the practice of debate in Tibetan Buddhist monastic universities in India, featuring Georges Dreyfus, the first Westerner to receive the ge-shey degree . כשלמדתי אצל פול ויליאמס בבריסטול ראיתי…
את הכנס באמורי ליוותה הקמת מנדלת חול טיבטית. קבוצה של נזירים עבדה על ההקמה במשך חמישה ימים בעודנו מתרוצצים בין הרצאה להרצאה, מנסים להספיק לשוחח עם עוד חוקר ידוע שם, או ליצור קשרים עם ידידינו הדוקטורנטים. זה היה מעורר השראה. קל היה לשכוח הכל ולטבוע בדיונים האינטנסיבים על מקורות המהאיאנה, לרוץ מהרצאה להרצאה כדי "לא…
ארוחת ערב הודיתחזרתי בדיוק מארוחת ערב בעיר. לקחנו מונית, אכלנו הודית, ניסו לרמות אותנו, הבחנו בזה, הם התנצלו במבטא הודי. לא האמנתי להם שזו היתה טעות. חזרנו למרכז הכנסים תשושים אך עייפים לא לפני שקנינו מתנות לילדים. אם מישהו היה אומר לי שהזדקנתי הייתי מאמין לו. אם מישהו היה אומר לי שאני אוכל ארוחת ערב…
כן, הייתי אופטימי וחשבתי שאוכל לכתוב כל יום מהכנס. הייתי יכול לשבת בחדר כל יום ולכתוב, אבל תחת זה עשיתי את מה שעושים בכנסים. הצגתי את עצמי, שמעתי מה אחרים עושים, שתיתי יותר מדי קפה, אכלתי ארוחת ערב מאוד מאוחרת עם חבורה מאוד משונה של יפנים שעוסקים בסוטרת הלוטוס, צפיתי בריקודים טיבטיים, בויכוחים טיבטיים, בויכוחים…
בוקר. ליתר דיוק חמש בבוקר. השעון הפנימי שלי חושב שזה עשר אז קמתי. לא ישנתי טוב כי המזגן הקפיא את החדר. לא אכפת לי. תמיד לילה ראשון הוא לילה אבוד. אני בארץ אחרת, באקלים אחר, לבד, אחרי יום ארוך של ישיבה במזגן. אני משתעל ומצונן. אנחנו, בני האדם, לא בנויים למעברים כאלה. זה הרבה מעבר…
נסעתי לכנס באטלנטה. אני אנסה לכתוב כל יום קצת. היום טסתי, אז יש הרבה חומר. החלטתי לא לערוך הרבה אז יצא קצת ארוך. לא נורא. ממילא זו רק טעימה ממה שבאמת עבר לי בראש. אני יושב עכשיו בצינור מתכת שעף 11,000 מטר מעל הים. תודו שזה מדהים. כולנו טסים לאטלנטה. גם האיש שלידי טס לאטלנטה….
מימין לשמאל רוצ'רד גומבריץ', דלאי לאמה, המתרגם. אוקספורד אני אוהב להסתובב באוקספורד. גיליתי שזו העיר בה שהיתי הכי הרבה זמן באנגליה, מלבד כמובן הערים בהם גרתי. כשאני צועד כאן אני מרגיש משהו. או אולי זה התחליף המוחלש, האתאיסטי, למה שמרגישים אנשים במקומות קדושים. מקומות קדושים נראים לי מאיימים, אבל את אוקספורד אני אוהב בשל הקדושה…
המקובל לייטמן מצטייר כאדם מיושב בדעתו, מנומק, וחביב כסבא כריסטמס. הפולמוס בינו לבין פרסיקו נראה כמו ויכוח בין שני אנשי תרבות. אבל נדמה לי שהוא רק מראית עין. מי שלא יודע על מה מדובר הנה הלינקים: ביקורת, תשובה, סיכום. למה זה מעניין? קודם כל בגלל שסוף סוף קם מישהו ומבקר באופן מסודר מנומס ומשכנע תנועה דתית…
