אכזבות של מטייל בודד

אחרי הנחיתה הרכה היה זה אך צפוי שמשהו ישתבש. אסון טבע או מלחמת אזרחים היו מסדרים את התמונה, אבל במקרה הזה שניהם, בינתיים, עוד לא התרחשו (או בעצם בסרי לנקרה הם כבר התרחשו). היום שום דבר, ככה נדמה לי, לא עובד יותר כמו שצריך. זולת המחשב שלי, כמובן. אולי זה יום העצמאות. חג לאומי, אפילו…

אינטלקטואל מערבי

אחד מסימני הבגרות הוא הכרתך שהינך אתה. רבים מטילים בהודו ומנסים בכל כוחם להעשות, ולו במשהו, קצת הודים. הם אוהבים לדבר עם נהגי הריקשה, לישון במקומות טחובים ולאכול ברחוב. רק ככה אפשר להכיר את הודו האמיתית, הם אומרים. משום מה לא נראה שהם רוצים להכיר את הודו של האינטלקטואלים הברהמינים, הפוליטיקאים ואנשי העסקים הסיקים המצליחים,…

קמפוס, בית מקדש, ופרופסורים שאוכלים בידיים

1. הקמפוס של אוניברסיטת פֶּרָדִינִיָה, כמו כל הארץ הזו, טובע בירוק עשיר עד שמתחשק לך לקפוץ ראש ולהשתכשך בו. איזה חום! אני צועד במדשאות הרחבות, מתעלם מהמבטים הסקרנים של נערות עם שימשיות, ומוצא את הסיפריה. בין ארונות העץ החומים, הכבדים, אני מגיע למשרדו של מר הריסון, שריד קולוניאלי מתקופת המנדט – הוא האיש שיתן לי…

המכובדים

אל אוניברסיטת פרדיניה נוסעים באוטובוס קטן וישן, דחוס סטודנטים סרילנקים ואנשים אחרים שמעט מתפלאים לראות מערבי שראשו מגרד את התקרה נוסע איתם. אי אפשר להמנע מסדרת השאלות הרגילות באנגלית רצוצה ששואל אתך השכן לספסל איתו אתה נאלץ לפתח מערכת יחסים פיזית אינטימית במשך חצי שעה של הזעה משותפת, אבל שלא כמו בהודו ההתלהבות שוככת אחרי…

מי שמפחד למות מפחד לנסוע

המסע עוד לא התחיל, למרות שכבר עזבתי את הבית. טיול כזה, כמו כל הרפתקה אמיתית, שואף אל הלא נודע, אבל כאן בהית'רו אני עדיין נהנה מחמימותו של האזור השקט המוכר לטובה, תה חם בכוס ניר וארוחת בוקר שסחבתי בשקית כל הדרך מבריסטול. אפילו הכרתי את הנהג של האוטובוס של נשיונל אקספרס. מתי כבר זה יתחיל…

תוספת לגזל חוף הים וכולי – הערות משפטיות

עדיין לא ברור לי לגמרי המעמד החוקי של תוכנית המתאר הארצית (תמא) שאמורה להסדיר את מעמד חופי הים בישראל, או התיקונים לתוכנית הזו.  התקשורת מדווחת על חוק, ובמקומות אחרים על ועדות, תיקונים, קריאות ראשונות וכולי. אם מישהו מהמשפטנים יכול להאיר את עיני – זה יהיה נחמד. מצאתי בשיטוטי שחוק שמירת הסביבה החופית עבר בכנסת בארבעה באוגוסט…

גזל חוף הים כגזל בריאות הנפש

עיתון הארץ מדווח שיש סיבה לאופטימיות זהירה בקשר לטיפול של המדינה בחופיה. המדינה היא כמובן לא גוף שמימי ארטילאי שמעניק את חסדיו לנתינים אסירי התודה. המדינה היא אזרחיה. אני מזכיר את זה כי יש לעיתים תחושה של אין אונים אל מול העוול של גזילת החוף. אני זוכר שיום אחד התעוררנו בחיפה ומצאנו שבמקום חוף הכרמל,…

בזכות הבילבול או: חגיגות השנה באיחור לא נורמלי

נחמן גרשונוביץ החביב עלי ביותר פרסם בספטמבר פוסט שמסכם פעילות בת שנה ובפוסט המאורגן להפליא מופיע צילום מסך מהיום בו הוא הצטרף לרשימות. נחשו מי עוד בצילום? לא טעיתם בכלל, זה אני! לא זכרתי שהצטרפנו באותו היום משל אחים היינו שהופרדו בצעירותם ונפגשו שנית.   צילום מסך של יום ההצטרפות בניגוד מושלם אליו, אני אפילו לא זכרתי…

מחנה קיץ לילדים אתאיסטים, ומבריקים שיוצאים מהארון

אם אתם הורים אמריקאים שמחזיקים בדעה שאין בעולם קסמים מסתוריים וכוחות על טבעיים, אם אתם מרגישים שהשכנים מסתכלים עליכם מוזר כי אתם גם לא מאמינים בישו הנוצרי בן האלוהים וגם לא מתקשרים עם מלאכים, אם אתם מעונינים לחזק את הגישה המדעית-נטורליסטית של ילדיכם ולהפגיש אותם עם ילדים מוזרים כמוהם, שלחו אותם "למחנה חיפוש" (camp quest),…

חרבות של אש

האילמות תוקפת השבוע את המשפחה. חמותי איבדה את הקול ובכל זאת הגיעה ללונדון להרצות. היא תבוא לבקר אותנו, ויש כבר מי שאמר שאין כמו חמות אילמת להנעים את זמנו של החתן. סכנת ההדבקות כניראה קטנה במיוחד – החתן עצמו, זה אני עבדכם הדל, נפל למשכב ואיבד את קולו הלילה. נ' אוהבת להסביר לאנשים שאני אף…